עדכון שווקים Market Update

ניקח הפוגה מהסקירה על קונצנזוסים ובועות אשראי למען עידכון עקב ההתפתחויות האחרונות בשווקים. ובכן, הכסף סוף כל סוף פרץ גם הוא את שיא כל הזמנים, בינתיים רק תוך יומי, ונמצא בעיצומו אך אולי גם בסופו של ה BLOWOFF שלו. ה RSI שלו הגיע לרמה של 89, הגבוהה ביותר מאז 2006, אז זה הוביל למהלך ירידה של כ 30%. לדעתי מהלך הירידה הפעם יהיה אף גדול יותר. ה DSI עמד על 97% בכל יום מאז ה 15 לאפריל, משמע שממוצע 5 ימים שלו הוא גם כן 97%, שהוא שיא היסטורי חדש שלא נקבע ב 24 שנות קיומו של הנתון. האם יכול להיות שהכסף יעלה עוד 20 דולר לפני שיקרוס? כמובן, הכל יכול להיות. אבל להיכנס היום להשקעה בכסף משמעותה כניסה לנכס בדרגת סיכון מהגבוהה שיש, שגם אם תצדיק את עצמה לבסוף, אף משקיע מחושב לא אמור לפעול כך.
We will take a break from the analysis about consensuses and credit bubbles in order to update about the recent developments in markets. Well, Silver has finally broken above its all time record high, so far just intraday, and is in the midst but maybe also the end of its BLOWOFF. The RSI reached the 89 level, highest since 2006, at that time it lead to a 30% drop. In my opinion the drop this time will be even bigger. The DSI has stood at 97% each day since April 15th, thus its 5 day avg is also 97%, which is a historic high that has not been recorded in the data's 24 years of existence. Could Silver go up another 20 bucks before collapsing? Of course, anything can happen. But to invest in Silver today means investing in an asset at the highest risk possible, which even if it ends up justifying itself, no calculated investor should act this way.

BARRICK GOLD, חברת הזהב הגדולה בעולם, הודיעה אתמול שהם קונים את יצרנית הנחושת EQUINOX MINERALS תמורת 7.69 מיליארד דולר במזומן. מדובר בעוד פעמון אזהרה שמצביע על סנטימנט בשמיים, כאשר גם הנחשות וגם הזהב נמצאים בשיאים חדשים. לשלם על נכס לאחר עליה של 270% ב 26 חודשים זה בד"כ מסוכן, אבל הם כנראה כ"כ משוכנעים שגם הזהב, הנכס העיקרי שלהם וגם נחושת ימשיכו לעלות, שהם מוכנים לכך. הנה גרף נחושת.
BARRICK GOLD, the largest Gold company in the world, announced yesterday that they are buying Copper producer EQUINOX MINERALS for 7.69 billion dollars cash(!). This is another warning bell which shows a sentiment up in the sky, when both copper and gold are in new highs. Paying for an asset after a 270% rise in 26 months is usually a risky bet, but they are probably so convinced that both Gold which is their main asset and copper will continue rising that they are willing to do that. Here is the copper chart.

ממוצע 30 יום של ה DSI בדולר אינדקס עומד על 9.1% בלבד, מה שאומר שלמעלה מ 90% מהאנשים דוביים עליו בממוצע כבר חודש רצוף. זה הנתון השני הכי נמוך בהיסטוריה שלו, כאשר היחיד הנמוך יותר היה בנובמבר 2004. הקונצנזוס על הדולר, גם הוא לדעתי מלמד שהתמונה תתהפך בחודשים הקרובים.
The 30 day avg of the Dollar Index's DSI stands at 9.1% alone, which means that over 90% of people are bearish on it on average for a straight month. This is the second lowest percentage in the history of the data, where the only lower percentage was Nov 2004. The consensus on the Dollar, in my opinion also teaches us that things might turn around in the next few months.
בגרף הכסף אנו רואים את המבנה הפרבולי או האקספוננציאלי, מבנה זה הוא סימן ההיכר של בועות, שלאחריהן מגיע גם הפיצוץ(בשבירה של הפרבולה - קו אדום). מצאו את הדמיון:
In Silver chart we see the parabolic or exponential structure, this structure is THE symbol of bubbles, after which comes the bust(at a break of the parabolic red line). Find the similarities:

ניתן לראות את הדמיון ל"בועת הצבעונים" בהולנד, אשר הובילה למפולת במחירם. אגב, גם בשיא של אותה הבועה כולם חשבו שאין שום אפשרות שיהיו ירידות במחירי הטוליפים. אח"כ ניתן לראות את בועת הים הדרומי, בה השקיע והפסיד אפילו אייזיק ניוטון, עת תבע את האמרה: "I can calculate the movement of the stars, but not the madness of men".

בנוסף יש לנו גם את הדאו במהלך הבועתי שהוביל לשפל הגדול. יש את מדד הניקיי, הנאסדאק, ואת סיסקו, שבכולם ראינו את תוצאות העליה הזו בשנים האחרונות. הגרפים התחתונים יותר הם המעודכנים של הנאסדאק, הדאו, סיסקו, והניקיי, וכפי שניתן לראות, עדיין לא הגענו לסוף. אנחנו רואים גם את מחירי הבתים בארה"ב, ואת מדד בוני הבתים. שימו לב לכתבה שהופיעה בדיוק בשיא על למה אין סיכוי שמחירי הבתים יירדו. אבל שבירה של העליה האקספוננציאלית הביאה לירידות. הגרף הזה הוא משנת 2007 עת המדד היה סביב 900 נקודות. איפה הוא היום?

We can see the similarity between Silver and the Tulip bubble in Holland, which lead to a collapse in price. Btw, at that bubble's record too everyone believed there was no way that tulip prices could fall. Then we can see the south sea bubble, where even Isaac Newton invested and lost, which gave us the phrase by him: "I can calculate the movement of the stars, but not the madness of men".

In addition we have the Dow during the bubble days that lead to the Great Depression. There is the Nikkei, Nasdaq, and Cisco, all of which we have already seen the results of that rise in the last few years. The lower charts are the updated ones of the NASDAQ, Dow, Cisco and Nikkei, and as we can see, we have not reached the end yet. We also see home prices in the US, and the homebuilding index. Notice the article that appeared right at the top about why there is no chance that home prices will fall. But a break of the exponential rise brought just that. The chart is from 2007 when the index was around 900 points. Where is it today?

ניתן לראות שהנדל"ן בארה"ב עדיין מדוכא, והמדד נמצא היום עדיין 80% משיאו, אך בנוסף לכך קבע את שיא התיקון שלו יחד עם שיא גל (A) בשוק, ומאז לא חזר מעל אותו שיא שנקבע באמצע 2010, ונמצא עדיין מתחת לממוצע נע 200.
We can see that Real Estate in the U.S. is still depressed, and the index is today still around 80% below its highs, but in addition it has peaked along with the top of wave (A) in the market, and since has not moved back above that high made in the middle of 2010, and is still beneath its 200 week moving avg.

תופעה מעניינת שאני עוקב אחריה קרתה שוב בויקס, הוא סגר יומיים מחוץ לרצועת בולינגר(ההכנה) ואח"כ חזר אתמול פנימה(האיתות). בכך קיבלנו איתות לונג ויקס, קרי שורט שוק. מה שבד"כ קורה מייד לאחר האיתות הוא בדיוק מה שקורה היום עת המדדים קובעים שיא חדש גבוה יותר והויקס קובע שפל גבוה מהאחרון ובכך לא מאשר גם את השיא הזה. הויקס היום בקושי יורד למרות עליות חדות מאוד במדדים.
An interesting phenomenon that I follow has happened again in the VIX, it has closed for two days outside of the Bollinger bands(the setup) and then yesterday came back inside it(the signal). Thus we have received a Long signal for the VIX, meaning Short Market. What usually happens after this signal is exactly what is happening today when the indexes are making new higher highs, while the VIX is making a higher low than the last and thus not confirming that high. The VIX today is hardly declining despite a sharp rise in the indexes.

שילוב שני האיתותים האלה בתוספת הדבר הבא שאני עומד להראות מצביעים לנו על סבירות די גבוהה לכך שהשוק קרוב למצות את המהלך הנוכחי שלו. זאת, ביחד עם המצב הרגיש של הכסף, נותנים לדעתי איתות מכירה לשוק כעת(לאוו דווקא איתות שורט בינתיים, אך כן איתות לא להיות במניות). הגרף הבא הוא עידכון לגרף שהראיתי בעבר הלא רחוק. שימו לב לקו האדום שאכן תמך בינתיים. כל עוד קו זה לא נשבר הויקס יחזור למעלה לאיזור 30.
Combining these two signals in addition to what I am about to show next gives us a pretty high probability that the market is close to exhausting its current move. That, along with the sensitive situation in Silver, gives in my opinion a sell signal to the market right now(not necessarily a Short signal, but yes a signal not to be in stocks). The next chart is an update to a chart that I have shown in the not so far past. Notice the red line which has indeed so far supported. As long as this line keeps providing support the VIX will go back up to around 30.

בחזרה לכסף, ולמבנה גלי אליוט שלו. גם לפי שיטה זו, נראה כי הכסף קרוב למיצוי המהלך העולה. אנו נמצאים כעת לפי מיטב הבנתי, בגל החמישי של v של 5 של (3), כלומר ממש לקראת סוף גל שלישי מגמתי, ולכן גם נקודות הקיצון הרבות שאנו רואים, שצפויות להישאר(לדוגמא ה RSI) גם בגל (5), כלומר לאחר הקריסה הקרובה, גם כאשר כסף יעלה לשיא חדש, לא נראה את מתנדי המומנטום בשיא חדש. גל שלישי הוא תמיד העוצמתי ביותר אם כי בסחורות לעיתים דווקא גל חמישי, אך מכיוון שאנו בגלי 5 בשלוש דרגות בתוך גל שלישי, זה בהחלט תואם. בנוסף בגרף העליון בראשית העמוד שימו לב למחזור שקיבלנו אתמול. אז לאן מכאן במהלך גל (4)? בד"כ, תיקונים ובעיקר גלי 4 חוזרים לתוך תחום גל 4 הקודם, קרי במקרה הזה איזור מפולת 2008 - בין 9 ל 21 דולר פחות או יותר, ובקרוב המקרים מדובר בחלק התחתון של הטווח. בנוסף, אנו רואים את קווי המניפה. יש לנו קו שלישי, דבר שגם כן מצביע על מיצוי המהלך. הירידה אמורה לשבור חזרה את הקווים. נוסף על כך, העליה המטאורית התחילה באיזור 15, ולכן נצפה לחזור פחות או יותר לשם. מתי נדע שמהלך זה החל? שבירת הפרבולה לאגרסיביים, שבירה של קו המניפה הכי חד לאגרסיביים פחות, חזרה לתוך תחום התעלה לסולידיים.
Back to Silver, and its Elliott Wave structure. According to this method too, it seems that Silver is close to exhausting its uptrend. Right now to my best understanding, we are in the fifth wave of v of 5 of (3), meaning very close to the end of a third wave of an impulse, hence the many extreme points we see, that are about to stay in my opinion(for instance, the RSI), even in wave (5), meaning after the coming collapse, even when Silver goes back up to new all time highs, we will not see momentum indicators in a new high. A third wave is always the most powerful even though in commodities sometimes wave 5 is, but being we are in fifth waves of three different degrees, within a third wave, it is definitely appropriate. In the chart at the top of the page also notice the volume yesterday. So where to from here in wave (4)? Usually, corrections and especially fourth waves move back into the territory of a fourth wave of one lesser degree, meaning in this case the range of the 2008 collapse between 9 and 21 dollars, and in most cases the lower end of the range. In addition, we see the fan lines. We have a third line, which also shows exhaustion. The decline is supposed to break back under those lines. Also, the meteoric rise began around 15 dollars, so we will expect prices to go more or less back there. When will we know the move has started? A break of the exponential curve if you're aggressive, a break of the sharpest fan line for less aggressive, and coming back into the trendchannel if you're not aggressive.

עוד גרף שרציתי להראות הוא סנופי ארוך טווח. בגרף זה רואים תבנית רו"כ גדולה, כאשר היא משופעת במעט כלפי מטה. דבר זה הוא איתות חולשה בשוק. אך אם נוציא קו מקביל מהשיא של הכתף השמאלית, נקבל קו שתמך והתנגד לא פחות מ 6 פעמים בעשור האחרון(בעיגול). כיום הקו נמצא סביב 1,400 כך שאם המדד יחליט לעלות לשם, הוא צפוי להיתקל בהתנגדות רצינית. בנוסף הסטיות עדיין נמשכות במתנדים כגון ההיסטוגרמה וה ROC.
Another chart I wanted to show was the S&P500 long term. We see a big head and shoulders pattern, when it is slightly declining in angle. This is a weakness sign. But if we draw a parallel line from the top of the left shoulder, we get a line that has supported and resisted no less than 6 times in the past decade(circled). Today, the line is around 1,400 so if the index decides to go that high, it will meet serious resistance at that point. In addition the divergences continue in indicators such as the Histogram and the ROC.

נזכיר שמחר יקיים בן ברננקי את מסיבת העיתונאים הראשונה אי פעם של הפד בהודעת ריבית, לא ברור עדיין מה יגיד אך זה יכול להשפיע על כל הנכסים בטווח הקצר(והקצר בלבד). מטיסה מהירה של הכסף וחזרה למטה, ועד נפילה וחזרה למעלה. יהיה מעניין לעקוב אך לא הרבה מעבר לכך.
בעוד מספר ימים יעלה החלק השלישי של הסקירה על קונצנזוסים ובועות אשראי, אך כבר היום ראינו עוד קצת מכוחו של קונצנזוס.
Tomorrow Ben Bernanke will hold the first ever press conference at a rate decision in the history of the FED. It is not yet clear what he will say but it could affect all assets in the short term(and short term only). From a fast spike of silver and back, to a sharp drop and a rise back up. It will be interesting to follow but not much more than that.
In a few days the third part of the analysis of Consensuses and credit bubbles will come up, but today we have already seen a little more of the power of consensus.

על קונצנזוסים ובועות אשראי - About consensuses and Credit Bubbles - Part II חלק II

כחצי מאוכלוסיית העולם משתכרת פחות מ 2 דולר ליום בממוצע. עיקר ההוצאות של אותם האנשים הולך על אוכל ותרופות. המשך המדיניות הנוכחית של ארה"ב תגביר את הלחץ עליה להפסיק את כל התכניות שמנפחות את מחירי האנרגיה והאוכל במדינות המתפתחות. הלחץ הזה מן העבר האחד, ולחץ מהציבור בארה"ב מן העבר השני, עלולים לתת את ה"תירוץ" או ה"טריגר" להתחדשות המשבר. כאן אנו רואים בצורה טובה עד כמה הפסיכולוגיה, הבאה לידי ביטוי בין היתר בניתוח טכני בכלל וגלי אליוט בפרט, משקפת נאמנה את שעומד לקרות וצופה פני עתיד שכן ה"סיבות" יכולות להיות שונות ומשונות, אך לא רלוונטיות מבחינתי, שכן הניתוח הוא אותו הניתוח מלפני ארבע שנים. בנוסף, בזמן האחרון מתבטא אובמה כאילו הצניחה שלו בסקרים נובעת בעיקר מעליית מחירי הדלק(לדעתי הוא שוב, מנסה להמעיט בהבנה של הציבור האמריקני שכל מה שהוא עושה זה ההיפך ממה שצריך לעשות, אך מילא). אם גם אובמה יתחיל להבין שאי אפשר להשאיר את מחירי הגז כ"כ גבוהים, יחד עם הסיבה שציינתי קודם, ותוך אמונה שהכלכלה כבר יצאה מהבוץ, הוא עלול להפעיל לחץ על הפד לסיים את ההתערבות שלו בשווקים. כך שמחד, סיום ההתערבות תחזיר את השוק למצב הטבעי שהוא שוק שלא יכול להחזיק את עצמו מעל המים. לעומת זאת המשך ההתערבות, ונקבל חששות מהכיוון השני של עליית מחירי הדלק והאוכל שגם היא יכולה להכניס את המשק לבוץ גדול אף יותר. כך או כך - טוב זה לא ייגמר.
About half of the world's population lives on less than 2 dollars a day on avg. The majority of their spending goes for food and medicine. Continuation of the current policies of the United States will raise the pressure on it to stop all of the programs which bloat energy and food prices in the developing countries. This pressure on the one hand, and pressure from the American public on the other hand, could provide the "excuse" or "trigger" for the continuation of the crisis. Here we see again, in a very good way how psychology, which is translated among other things in Technical analysis in general, and elliott waves in particular, predicts what is about to take place as the "reasons" could vary but irrelevant in my view, being the analysis is the same as four years ago. In addition, lately Obama speaks about how his plunge in polls is largely due to the rise in Gas prices( I think he is again, trying to underestimate the public's understanding that whatever he does is the exact opposite of what should be done, but whatever). If Obama will too start to realize that Gas prices cannot be left so high, along with the reason I have mentioned before, and believing that the economy has gone through the worst of it all, he might pressure the FED to stop intervening in markets. So on the one hand, the end of the intervention will bring the market back to its natural situation which is a market that cannot hold itself above water. On the other hand, more intervention and we will get a fear from the other end of a rise in Gas and food prices which can also bring the market down. Either way - the outcome will not be good.

רציתי להתחיל מכתבה, שניתן למצוא כאן http://www.cnbc.com/id/42663205
I wanted to start with an article, which can be found here http://www.cnbc.com/id/42663205

למעשה הכלכלן דיוויד רוזנברג מסכים איתי שעליית המחירים קיימת בעיקר בסחורות ובמוצרי המזון, אך לא ביתר הדברים. האינפלציה במגזר השירותים קרובה יותר לשפל היסטורי, ואנו נמצאים בשנה השלישית של התאוששות לכאורה. תקופות אינפלציוניות כמו שנות ה 70 מתחילות מאינפלציית שכר, מה שחסר לנו כאן. הפד מדפיס כסף, אך הכסף לא מוכפל דרך הכלכלה והבנקים לא משתמשים בו לתת אשראי. כפי שניתן לראות בגרף הבא, אין בכלל מה להשוות לשנות ה 70.
Economist David Rosenberg basically agrees with me that the rise of prices exists mainly in commodities and food products, but not most other goods. Inflation in the service sector is closer to its historical low, and we are in the third year of the alleged recovery. Inflationary periods like the 70's start with wage inflation, which is missing here. The FED is printing, but the money is not being multiplied through the economy and banks do not use it to give credit. As we can see in the next chart, there is no comparison to the 70's.

בהמשך למה שכתבתי בסקירה הקודמת(כאן), בואו נראה עוד מספר נתונים. בגרף הבא רואים את מצב החוב הפדרלי כאחוז מ GDP. גם כאן, רואים שלמעשה מאז תחילת המאה החל השלב הבא והוא משבר שגורם לממשל לקחת על עצמו יותר מדי וממשיך להוביל למשבר מתגלגל.
In addition to what I have written in the last analysis(here), lets look at some more data. In the next chart we see the federal debt as percent of GDP. Here too, we can see that since the begining of the century the next stage has begun which is a crisis that causes the government to take on too much and  continues to lead to a rolling crisis.

בגרף הבא רואים את אחוז השינוי השנתי של האשראי הצרכני. גם כאן, ניתן לראות מגמת ירידה ברורה כאשר כיום נמצאים מתחת ל 0 מה שאומר שיש ירידה בכמות האשראי הניתנת. ישנו שיפור מסויים אך בהחלט לא מספק על מנת להחשיב זאת התאוששות. ניתן להתווכח רבות האם מדובר במצב חיובי - הרי הררי חובות הם מה שגרמו למצב מלכתחילה, או שלילי, שכן מבלי להמשיך את הררי החובות יש רק פתרון אחד והוא צמצום. אך על דבר אחד אין ויכוח - לא מדובר בתופעה אינפלציונית, אלא דיפלציונית, שכן המערכת הושתתה בעיקר על קרדיט וירידה בכמות הקרדיט היא למעשה ירידה בכמות הכסף. כמו כן זה מצביע על כך שאין רצון להלוות או ללוות.
In the next chart we see the yearly rate of change of consumer credit. Here too, we can see a clear down trend as today we are below the 0% level which means there is a decline in the amount of credit given. There is a certain improvement but definitely not enough to consider a recovery. We can argue whether this is a positive - Being mountains of debt are what caused this situation in the first place, or negative, as without continung these mountains there is only one solution which is contraction. But there is no argument about one thing - this is not an inflationary phenomenon, but a deflationary one, as the system was based mainly on credit and a decline in the amount of credit is a decline in the amount of money. In addition it shows that there is no will to borrow or loan money.

גם בגרף הבא רואים שלמעשה כל סוגי האשראי למעט הלוואות סטודנטים, הפסיקו לצמוח באמצע 2008 ולא חזרו לעצמם מאז.
The next chart too shows that basically all credit types other than student loans, stopped growing in the middle of 2008 and did not go back to themselves since.

כאן אנו רואים שההשקעות בציוד, תוכנה, וגם בנדלן נמצאים בירידה. גם נתונים אלה לא מצביעים על התאוששות ובטח לא על אינפלציה. ניתן לראות שבדיוק בשלב שבו השוק הגיע לשיא גל (A) הכלכלה איבדה את המומנטום הריפלציוני שלה.
Here we see that investing in equipment, software and real estate are in a decline. This too does not show a recovery and definitely not inflation. We can see that exactly when the market made its wave (A) high the economy lost its reflationary momentum.

בנוגע למכירות רכב, למרות שישנה התלהבות מסויימת מההתאוששות המסויימת במכירות, אנו רואים בנתונים שהן עדיין סה"כ במגמת ירידה שהחלה עוד בתחילת העשור, דבר שהיווה תמרור אזהרה כבר אז. ירידה במניות חברות הרכב, כמו גם הפיננסים הקדימה במספר שנים את הירידות בשוק. גם היום, הן מזהירות אותנו שההתאוששות הכלכלית היא חלשה ושברירית מאוד.
Where car sales are concerned, despite the enthusiasm about the recovery in sales, we see in the data they are still in a downtrend which started at the begining of the century, at the time being a sign of things to come already. A decline in car companies' stocks, as well as financials preceeded by a few years the decline in the market. Today as well, it is warning us that the recovery is weak and very fragile.

גם מבחינת סנטימנט צרכנים אנו רואים שבשנת 2000 היה השיא האמיתי, ומאז הצרכנים פחות אופטימיים מה שיכול להשפיע על הצריכה שלהם מה שהוא, יחד עם מכירות הרכבים שהראיתי, כמובן לא אינפלציוני.
Where consumer sentiment is concerned also, we see that in 2000 was the real top, and since consumers are less optimistic which could affect their consuming, which along with the car sales that I have shown is of course, not inflationary.

אנחנו רואים את סקר האמפייר סטייט, שגם הוא, מראה שהמחירים המשולמים נמוכים היום ממה שהיו במרבית העשור. בנוסף אנחנו רואים שהתנאים העסקיים נמצאים בירידה.
The empire state survey, also shows that prices paid today are lower than what they were during most of the century. In addition we see that general conditions are declining.

אני חושב שאם ניקח בחשבון שכל הדברים האלה קורים בו זמנית עם הדפסות חסרות תקדים של הממשל, נקבל מושג עד כמה הכוחות הדיפלציוניים חזקים ומנסים למשוך לכיוון שלהם למרות מלחמה של ממש מכיוון הפד והממשל. כמובן שבסופו של דבר השוק ינצח וכולם ישלמו מחיר כבד על השטויות שעושים בארה"ב. הרבה אנשים מדברים על כך שתהיה זליגה בסוף מעליית מחירי הסחורות והמתכות לכלכלה. אך אני שואל, אם עד עכשיו זה לא קרה, מתי זה יקרה? האם נראה לכם שאחרי שהזהב יותר מהכפיל את עצמו, הנפט והכסף יותר משילשו את עצמם, ועליה מטאורית של סחורות אחרות ומחירי מזון, האם נראה לכם שהמהלך הזה קרוב יותר לתחילתו או לסופו? כמובן שעיקר העליה כבר נעשתה.
I think if we take into account that all of these things are happening at the same time with unprecedented printing by the government, we can get an idea of how strong the deflationary powers really are and trying to pull their way despite a real fight from the fed and the government. Of course in the end, the market wins and everyone will pay a high price for the foolish decisions. Alot of people talk about commodity prices spilling over into the economy. I ask, if it has not happened so far, when will it happen? Do you think that after Gold more than doubles itself, Oil and Silver more than tripled themselves, and a meteoric rise of other commodities and food prices, does it look like this move is closer to the end or the begining? Of course most of the rise has already happened.

שימו לב לאדום הכהה בגרף הבא. מדובר בחדלי פירעון במצב החמור ביותר שמאחרים כבר יותר מארבעה חודשים בתשלומים. למעשה אין לנו כאן שום שיפור ואף הרעה קטנה לאחר ההרעה החדה בשנת 2008. בכל יתר המפגרים בתשלומים יש לנו שיפור מסויים אך מתון בהרבה מההרעה שקדמה לו, ולא מקרב אותנו בכלל למצב שהיה קודם לכן. גם זה כמובן, לא אינפלציוני, אלא דיפלציוני. כסף שמוחזר אך לא משמש להלוואות חדשות, ועל אחת כמה וכמה כסף שפשוט נמחק, זה מצב דיפלציוני.
Notice the dark red in the next chart. These are the most delinquent that are over 4 months late. As we can see we actually have no improvement here and even a slight worse situation after the severe worsening of it in 2008. All of the other late borrowers are improving a little but much less than the worsening which came before, and we are nowhere near back to pre crisis levels. This too of course is not inflationary but deflationary. Money being returned but not being used for new loans, let alone money which is just evaporating, is deflationary.

כאן אנו רואים את אחוז הפיגורים למעלה מ 90 ימים לפי סוג. בכולם נמשכת העליה למרות שהמשק לכאורה בהתאוששות כבר שנתיים.
Here we see the percent delinquent over 90 days by type. In all of them the rise continues despite the market supposedly recovering for the last two years.

כאן אנו רואים את M1 ו M2, שלמעשה מראים לנו את הגידול בכמות הכסף והאשראי. אז שוב, אפשר לראות שלמרות ההדפסות של הפד, אחוז השינוי של 12 חודשים בקושי זז, ונמצא היום ב M2 סביב ה 3% בלבד, זאת לעומת למעלה מ 10% בשנת 2001 ו 2008. בקושי מצליחים להגדיל את כמות הכסף במערכת, וגם זה לא אינפלציוני. ירידה מתחת ל 0% תהיה דיפלציונית מובהקת בהגדרה. מצב של 3% הוא המשך המצב הדיסאינפלציוני.
Here we can see M1 and M2, which basically show us the expansion in the amount of money and credit. So again, we can see that despite the fed printing, the change of the last 12 months is almost nonexistent, and in M2 is today around 3% only, this compared with more than 10% in 2001 and 2008. They are barely managing to expand the amount of money in the system, and this is not inflationary either. A decline below 0% will be clearly deflationary by definition. A situation of 3% is continuation of the disinflationary situation.

כאן אנו רואים את הצריכה הפרטית ואת הגרעין של הצריכה הפרטית(להוציא מזון ואנרגיה). שימו לב שבשניהם היתה מגמת עליות מובהקת לאורך העשור עד לשנת 2008. ב 2008 שניהם הגיעו לשיא וירדו, וב 2009 התחילו לתקן. שניהם תיקנו ראו זה פלא עד תחילת 2010...מאז אנחנו רואים בשניהם ירידה כאשר ב CORE PCE ירדו לנקודה הנמוכה ביותר מזה למעלה מעשור ונמוכה יותר מב 2009...ולמעשה אנו רואים מגמת ירידה מובהקת עם שיאים ושפלים יורדים. ככה לא נראית התאוששות, וכך לא נראית אינפלציה. מאז דצמבר אגב, היה שיפור מסויים אך הנתון של מרץ עדיין עומד על 0.9 בלבד.
Here we see the Personal consumption and core PCE(without food and energy). Notice that in both there was a clear uptrend during the decade up until 2008. In 2008 both reached a peak and declined and then corrected in 2009. They both corrected how surprising till the begining of 2010...since then we can see that both are declining whereas core pce is down to its lowest point in over a decade and lower than in 2009...and we are actually seeing a clear downtrend with lower highs and lower lows. This is not what a recovery looks like, and this is not what inflation looks like. Since december btw, there has been some improvement but the March number is still 0.9 only.

בנוסף, עידכנתי את הדף שמדבר על הסיפור האמיתי על הפד, ואתם מוזמנים להיכנס ולראות גם את הגרף שם, לחצו כאן.
In addition, I have also updated the page which talks about the true story of the fed and you are welcome to see the chart there as well, click here.

בגרף הבא רואים את האשראי הכולל בשוק, שצמח הרבה במהלך העשור, אך החל להאט בשנת 2008, לפני שנתן שוב את כל מה שיש לו עד סוף 2010 כאשר עלה ב 2.5% ביחס לשנה קודם. גם עליה זו, עדיין נמוכה מסדר גודל של 8-10% שהיה לנו באמצע העשור. אם נסתכל על הגרף נראה שהירידה מאז היא הגדולה ביותר שאפשר לראות על הגרף(בעיגול). אחוז השינוי ממש גובל בשלילי, כאשר כמובן ירידה מתחת ל 0% תסמל על כך שלראשונה היתה הצטמצמות בכמות האשראי הכולל ביחס לשנה אחורה, שזה כמובן דיפלציוני ולא אינפלציוני.
In the next chart we see total market credit, which has grown alot over the decade, but started to slow in 2008, before giving its all again till the end of 2010 when it rose 2.5% year over year. This rise too, is still lower than around 8-10% which we've had in the middle of the decade. If we look at the chart we can see that the decline since then is the largest that we can spot on the chart(circled). The rate of change is verging on negative, when of course a decline beneath 0% will signal that for the first time there was a decline in the amount of total credit a year back, which is of course deflationary and not inflationary.

כאן אנו רואים את האשראי הכולל לטווח רחוק יותר אחורה, וגם כאן רואים שהירידה בחודשים האחרונים היא הגדולה ביותר שקיימת על הגרף. שימו לב לאחוז השינוי שהחל לרדת כמה מפתיע, בשנות ה 70. מי שקרא את הסקירות האחרונות מבין למה זהו נתון חשוב מאוד.
Here we can see the total credit longer term, and here too we see the decline of the last few months is the largest on the chart. Notice the rate of change which began to decline conveniently in the late 70's. Whoever has read the past analysis understands why this is very important.

אבל נמשיך. כאן רואים את אחוז השינוי השנתי בכל מיני סוגי אשראי. בשחור הנדלני שלא מתאושש ונמצא מתחת ל 0%. בכחול, הצרכני שראינו מקודם שמתאושש מעט אך עדיין מתחת ל 0%. האדום העבה, שהוא כולל, הכולל נייר מסחרי אך ללא נגזרים כאמור קבע תחתית בתחילת 2010, התאושש במעט עד סוף 2010 אך היום פונה שוב למטה ונמצא אך מעט מעל ה 0%. בכרטיסי האשראי, היתה צניחה גדולה שכבר ראינו אותה ואין התאוששות(כתום).
Lets continue. Here we can see the yearly change rate of all types of credit. In black we have real estate which is not recovering and is below 0%. In blue, the consumer which we saw before and is recovering a little but still below 0%. The thick red, total, including commercial paper but without deriv has bottomed in the begining of 2010, recovered a little till the end of 2010 but today is again turning downwards and is only a bit above 0%. Credit cards, a huge drop that we have already seen and no recovery(orange).

הגרף הבא מראה לנו את הדאו מתומחר בזהב מאז 1985. למה גרף זה חשוב? מכיוון שזה הגרף שהיינו רואים בעיתון אילולא החליטו בשנות ה 70 לא להצמיד יותר את הדולר לשום דבר אמיתי. אך ניתן לקרוא לזה הדאו האמיתי. היום הדאו רחוק במחירים אמיתיים 80% משיאו בשנת 1999. סיבה נוספת חשובה היא שתמיד הדאו הנומינלי בסופו של דבר עוקב אחר ומתיישר עם הדאו בזהב. ניתן לראות ששניהם עלו ביחד עד 1999, אז למה ששניהם לא ימשיכו לרדת יחד?
The next chart shows us the Dow priced in Gold since 1985. Why is this important? Because this is the chart we would have seen in the newspaper had they not decided in the 70's to not have the dollar backed by anything real anymore. We can call it the real dow. Today the dow is 80% beneath its top in 1999 in real terms. Another important reason is that the nominal dow always follows the real dow in the end. We can see they both went up together into 1999, so why should they not continue to decline together?

גם בגרף הבא רואים שהם הלכו פחות או יותר ביחד עד שנת 2002, ולאחר מכן בזמן העליה של הדאו הנומינלי הדאו בזהב לא אישר אותה. ניתן לראות את הסטיה והירידות שהחלו כבר ב 2004(שלא אישרו גל חמישי בדאו הנומינלי) וסימנו את הירידות בנסיון להשלים פערים של הדאו הנומינלי בשנת 2008. כיום יש לנו מצב דומה כאשר למעשה הדאו האמיתי מדשדש בעוד הנומינלי פורץ למעלה.
In the next chart too we see they went more or less together till 2002, when while the Nominal dow rose the Real dow did not confirm. We can see the divergence and declines starting in 2004 already(which did not comfirm a fifth wave in the nominal dow) and signaled the approaching the decline in an attempt to catch up by the nominal dow in 2008. Today we have a similar situation when the real dow is moving sideways while the nominal dow is rising.

בחלק השלישי והאחרון נראה עוד נתונים ונמשיך להבין למה מה שקורה היום, הוא לא אינפלציוני אלא דיפלציוני.
In the third and last part we will see more data and continue to understand why what is happening today, is not inflationary but deflationary.

בניית בועת האשראי, ופיצוצה הבלתי נמנע Creation of the Credit Bubble, and its inevitable bust

בסקירה זו רציתי להמשיך את הדיון הקודם בנוגע למחלוקת דיפלציה/אינפלציה, להראות עוד נתונים בהמשך להיחלשות שהראיתי בגל V ביחס לגל III, ולהסביר למה מה שאנו רואים היום הוא ממש לא אינפלציוני, אלא דיפלציוני. סקירה זו היא ארוכה מהרגיל, ולכן החלטתי לחלק אותה למספר חלקים, כאשר כאן רק החלק הראשון. החלק השני יעלה בעוד מספר ימים. אבל בשביל להתחיל, רציתי להתייחס קודם כל לתיאוריית גלי קונדרטייף. 
This time I wanted to continue the debate about Deflation/Inflation, show some more data in addition to the weakening that I have shown in wave V compared to wave III, and explain why what we are seeing today is really not inflationary, but deflationary. This Analysis is longer than usual, so I have decided to divide it into a few parts, where this is just the first one. The second one will come up in a few days. But in order to start, I wanted to first talk about Kondratieff waves.

הישראלים הקדומים הכירו את המחזוריות, בני המאיה זיהו אותה, וגילה אותה מחדש כלכלן רוסי בשם ניקולאי קונטרדייף. הוא גילה, שבהתחלת הסייקל מתרחשת התרחבות כלכלית, בתקופה זו אינפלציה מתונה ועליות בשווקי ההון. אחרי מספר עשורים, האינפלציה מתחממת וגורמת לנכסים פיזיים לעלות, ולשווקי ההון לדשדש או לרדת. אחרי עוד עשור או יותר, מסתיימת תקופת האינפלציה והמשק נכנס למיתון. לאחר מכן מגיעה תקופה הנקראת "פלאטו" תקופה של עשור או יותר של דיס-אינפלציה או דיפלציה מתונה, בתקופה שבה שוקי ההון עולים חדות וגם הכלכלה מתרחבת אבל ברמה נמוכה יותר מתקופת ההתרחבות הקודמת. לאחר מכן מגיעה תקופה של דיפלציה חמורה שגורמת גם לנכסים פיזיים וגם לשוקי ההון לרדת. מכאן נכנסים לשפל כלכלי והכלכלה מכינה את עצמה לסייקל הבא. כידוע אולי לחלקכם, ובסקירות קודמות הבאתי נתונים תומכים, ההתרחבות הכלכלית בין שנות ה 40 לשנות ה 70 בארה"ב היתה חזקה הרבה יותר מההתרחבות בין שנות ה 80 ל 2000. ובכל אופן, שוקי ההון עלו הרבה יותר באחוזים ב 20 השנים האלה מאשר בשנים שקדמו, דבר התואם במדוייק את הסייקלים. אוקיי, עד כאן הכל נשמע טוב בתיאוריה. אבל האם זה באמת עובד כך? בואו נראה.

The early Israelites knew the cycle, the Mayas identified it, and it was re-discovered by a Russian economist named Nikolai Kondratieff. He discovered that in the begining of the cycle there is economic expansion, in this time there is mild inflation and a rise in world markets. After a few decades, inflation heats up and causes physical assets to rise, and stock markets to trade sideways or down. After another decade or more, the inflation era ends and the economy is in recession. Afterwards there is the "plateu", a decade or more of disinflation or mild deflation, a time where stock markets rise sharply and the economy expands but at a lesser rate than the previous expansion. Afterwards a severe deflation hits which causes stock markets and physical assets to decline. From here on, the economy goes into depression and prepares itself for the next cycle. As most of you probably know, and in previous analysis I have given supporting data, the expansion between the 40's to the 70's in the USA was much stronger than the expansion between the 80's to the 2000's. But still, the markets rose alot more percentage wise in those 20 years than the ones before it, which fits the cycles. Ok, so far it sounds good in theory. But does it really work this way? Lets see.

דוגמאות יש בשפע. אחת מהן היא ארה"ב של שנות ה 20...לפני ובעת השפל הגדול. גם שם שנות ה "Roaring Twenties" המפורסמות למעשה היו חלשות הרבה יותר מהתקופה שקדמה לכך, והתבססו בעיקר על בועת אשראי. אבל הדוגמא מהעבר הכי קרוב שרובנו מכירים היא לא אחרת מיפן. יפן היום - אחרי הראלי הגדול - נמצאת עדיין יותר מ 70% משיאה לפני 22 שנה. ביפן התבצע במדוייק הסייקל והוא עדיין לא נגמר. נותר להם גל יורד אחד נוסף לפחות מתחת לשפל האחרון, כלומר ירידה שיכולה להגיע סה"כ לסביב ה 90% מהשיא. אבל הנסיון היפני נותן לנו עוד מידע חשוב. תראו את האג"ח ל 10 שנים כמייצג של האינפלציה והריבית. בתקופה האינפלציונית התשואה הגיעה לרמה גבוהה מאוד, לאחר מכן החלה לרדת בתקופה של הדיס-אינפלציה בה השוק נתן את כל מה שיש לו למרות נתונים חלשים יותר מבחינה כלכלית מהתקופה הקודמת. ולאחר מכן באה הקריסה.

Examples are plentiful. One of them is the USA in the 20's...before and during the Great Depression. There too, the "roaring twenties were actually much weaker than the period before it, and have largely been supported by a credit bubble. But the example from the nearest past which most of us know is no other than Japan. Japan today - after the big rally - is still more than 70% lower than its top 22 years ago. In Japan the cycle has been executed precisely and it is not over yet. They have still got at least one more down wave underneath the last low, hence a decline which could reach around 90% from the top. But the Japanese experience provides us with some more significant information. Look at the 10 year note as representing inflation and interest rates. During the inflationary period the yield reached a very high level, then started to come down during the disinflationary period when the market gave it its all despite weaker data than the previous period, then came the crash.

עכשיו תראו את הגרף הבא של אג"ח 10 שנים של ארה"ב, יחד עם מדד הדאו ג'ונס.

Now look at the next chart of the 10 year note of the US, along with the Dow Jones Industrial avg.

מדהים שבשני המקרים התשואה עלתה מעל 14% ואז החלה לרדת. בשני המקרים משם היא החלה לרדת בעוד המדדים המשיכו לעלות. ביפן זה היה משנות ה 60 ועד סוף שנות ה 80. בארה"ב זה היה משנות ה 80 ועד שנת 2000. רק לאחר שהתשואה הגיעה לרמה של 4% התחילו ירידות בשני המקרים, גם ביפן ועשור בדיוק לאחר מכן בארה"ב. גם ביפן העסק נסוב בעיקר סביב קריסת אשראי שהיממה את הבנק המרכזי שם שניסה להזרים כסף בדיוק באותה הדרך שבה מנסים היום לעשות את אותו הדבר, למרות שכבר הוכח ככשלון, בארה"ב. כל מה שהם ניסו לא הצליח. נזכיר שוב את ההגדרות הנכונות. רבים חושבים שאינפלציה היא עליית מחירים ואילו דיפלציה הינה ירידת מחירים. אבל עליה או ירידה במחירים היא בד"כ רק תוצאה של אינפלציה או דיפלציה. אינפלציה היא התרחבות בכמות הכסף והקרדיט(אשראי), ואילו דיפלציה היא ההיפך. תאוצת הכסף(שמודדת באיזה מהירות למעשה הכסף עובר מיד ליד) צנחה ביפן גם כן. גם הדמיון בין ה Roaring 20's ל Roaring 90's הוא מדהים. בשני המקרים היתה ירידה בריביות, תקופה אחת תודלקה ע"י המהפכה התעשייתית והאחרת ע"י מהפיכת האינטרנט. אני בדעה שבעוד מספר שנים, יביטו הכלכלים אחורה, ולא יבינו איך הצליחו לפספס דבר כ"כ ברור, כ"כ קריא וכ"כ צפוי מראש.

It is amazing that in both cases yield came above 14% and then started to decline. In both cases it declined while the indexes kept rising. In Japan it was from the 60's till the late 80's. In the USA it was from the 80's till 2000. Only after yields reached 4% did declines start in both cases, in Japan and a decade later in the States. In Japan too, it revolved mostly around a credit collapse which stunned the Central Bank that tried to inject money into the system the exact same way they are trying to do it now in America, despite already being proven a failure. Everything they have tried failed. Lets go over the correct definitions again. Many think that inflation is rising prices and deflation is declining prices. But a rise or a decline in prices is just a result of inflation or deflation. Inflation is an expansion in the amount of money and credit, whereas deflation is the opposite. Velocity of money(which measures how quickly it moves from hand to hand) collapsed in Japan as well. The resemblance between the Roaring 20's and Roaring 90's is amazing as well. In both cases there was a decline in interest rates, one was fueled by the industrial revolution and the other by the internet revolution. I am in the opinion that a few years from now, economists will look back, and not understand how they have managed to miss something so clear, so readable and so easy to predict.

בשנות ה 20 של המאה הקודמת כאמור, גילה קונדרטייף שכל סייקל בשוק מורכב מארבעה שלבים: אינפלציה תורמת(אביב), סטגפלציה(קיץ), דיסאינפלציה(סתיו) ואח"כ דיפלציה(חורף). עד לשנת 1966 ראינו את האינפלציה התורמת, סטגפלציה בין 1966-1982, דיסאינפלציה בין 1982 ל 2000 או 2007(תלוי איך מודדים) וכרגע נראה שאנו בחורף, שאמור להוביל לשפל כלכלי דיפלציוני. בשלב הראשון של האביב, שמתחיל לאחר שנגמר חורף ארוך, כמות הכסף גודלת, האינפלציה והצמיחה מתחילות להרים ראש, אבל עד כאן בצורה חיובית. באופן היסטורי תהליך זה נמשך כ 25 שנים בממוצע. בזמן זה, האבטלה יורדת, השכר עולה והמחירים סה"כ יציבים. הכלכלה מבוססת ייצור ויש רצון עז להמציא דברים חדשים. בקיץ, האינפלציה כבר מתחממת יותר מדי, יש עליה באבטלה ומיתון. את זה ראינו בין 1966 ל 1982. הסתיו מביא לצמיחה מתונה, תוך כדי ירידה באינפלציה, ירידה בריביות, וכלכלה שהיא יותר מבוססת צריכה(מוכר למישהו?), עם עליה גדולה בכמות החוב, וביצועים סה"כ פחות טובים בכלכלה מאשר בשנות האינפלציה התורמת. למרות זאת, יש תחושת אופוריה כאילו אין מה שיכול לעצור את התקדמות הכלכלה. דעות כלכלנים בד"כ מפגרות אחר השוק בדרגות סייקל וסופר סייקל בחמש עד עשר שנים. ברגע שדעתם מתגבשת בכיוון מסויים, היא לא משתנה במשך שנים. לדוגמא, בסוף שנות ה 90 התגבשה הדעה על ה"כלכלה החדשה". למרות שהשוק השורי נגמר בשנת 2000 במרבית המדדים, כלכלנים נשארו שוריים(מלבד מספר חודשי ייאוש סביב תחתיות 2009) מאז למרות שהמניות איבדו מערכן במשך העשור והכלכלה היתה על קוצו של שפל כלכלי. הם יכולים להיות פסימיים בעקשנות באותה המידה. קשה להאמין כרגע, אבל למרות שהמדדים קבעו תחתית בשנת 1974/82(שוב, תלוי איך מודדים) כלכלנים נשארו בנטייה דובית לאורך 1985. באותו הזמן, מי שידע לעבוד עם גלי אליוט וניתוח טכני נכונה, דווקא ידע שהשוק עומד בפני יצירת אחת הבועות הגדולות בהיסטוריה(לחצו כאן). ואילו הדברים הבאים נכתבו בשנת 1984 לגבי הריבית.
So during the 1920's, Kondratieff discovered that each cycle has four stages: beneficial inflation(spring), Stagflation(summer), Disinflation(Autumn) and then Deflation(Winter). Up till 1966 we have witnessed beneficial inflation, then Stagflation between 1966-1982, disinflation between 1982 and 2000 or 2007(depending on the measure) and right now it seems that we are in the winter period, which is supposed to lead us into a deflationary depression. In the first stage, spring, which begins after a long winter is over, the amount of money expands, inflation and growth begin to grow, but so far in a positive way. Historically this phase lasts around 25 years on avg. At this time, unemployment goes down, wages rise and prices are stable. The economy is manufacturing based and there is will to invent new things. During summer, Inflation heats up too much, there is a rise in unemployment and a recession. We have seen that between 1966 and 1982. Autumn brings about mild growth, while declining inflation, interest rates and an economy based more on consumption(sound familiar?), with a rise in the amount of debt, and weaker growth than during the spring time. Despite that, there is a euphoric feeling like there is nothing that can stop the advancing economy. The opinions of economics usually lag supercycle and cycle degree in the market by 5 to 10 years. Once their opinion crystalizes in a direction, it does not change for years. For instance, at the end of the 1990's they came up with the "new economy". Even though the bull market ended in 2000 in most indexes, economists stayed bullish(aside from a few months of despair around the 2009 lows) since then despite stocks losing value during the decade and the economy being on the verge of a depression. They can be just as stubbornly negative. It is hard to believe right now, but even though markets bottomed in 1974/82(again, depending on the measure) they stayed bearishly inclined through 1985. At the same time, whoever knew how to work with Elliott Waves and Technical Analysis correctly, actually knew the market was about to create one of the biggest bubbles in history(click here). And these things were written in 1984 about interest rates.

 אנו רואים בתמונה שגם זה, שלא במפתיע, הגיע בסוף המהלך ולא בתחילתו. אפשר לראות בגרף מה היה היחס לגבי הריבית. ב 1984 כלכלנים היו כ"כ משוכנעים שהריבית תעלה(ומחירי האג"חים יירדו) עקב המגמה שהיתה מאז שנות ה 40, למרות שמגמה זו נגמרה כבר ב 1981.
We see in the picture that that, too, not surprisingly, came at the end of the move and not the begining of it. We can see in the chart what was the attitude towards the interest rate. In 1984 economists were so certain it will rise(and bond prices will fall) due to the trend since the 40's, despite that trend being over in 1981.

בנוסף, מכיוון שהסממנים הפסיכולוגיים דומים היום רק בכיוון ההפוך(אז האמינו שהכיוון רק למטה, היום רק למעלה), האינדיקטורים הטכניים דומים אבל בכיוון ההפוך(אז היתה תקרה לשוק והיום יש לו רצפה, במקרה הקודם הפריצה הביאה לגל עליות גדול, במקרה הנוכחי שבירה תביא לגל ירידות גדול), המצב הפונדמנטלי דומה אך לדעתי הפוך(אז אינפלציה, היום דיפלציה), חשבתי לקחת את מהלך הדשדוש של שנות ה 70 ולהפוך אותו על פניו, ולהשוות בינו לבין המהלך הנוכחי ולראות אם יש דמיון. בגרף הבא רואים רואים את שני המצבים. העליון - שנות ה 70 במהופך. התחתון - העשור האחרון. רואים שבמהלך שנות ה 70 היתה תקרה(בגרף הזה בגלל שהוא הפוך זה איזור תמיכה) אליה השוק הגיע כל פעם וירד ממנה. שימו לב למספרים שהם לדעתי הגלים הדומים בשני המצבים. בשני המקרים השוק קבע שלושה שיאים(או שפלים) משמעותיים לפני שהמגמה הואילה בטובה להתהפך. הם מספרים 3, 5, ו 7 או 9(תלוי איך מודדים). גם היום אנו בשיא השלישי לאחר איזור תמיכה. מבחינת זמנים רובם לא תואמים בצורה מושלמת, למעט 3 שנים בירידה הראשונה(3-4). שימו לב שכל המהלך בין 1970 ועד 1982 נמשך 12 שנים. היום אנחנו 12 שנים מהשיא של הדאו בשנת 1999. בנוסף, 13 הינו מספר פיבונאצ'י ככה שיכול להיות שימשכו את העליה עד שנת 2012. על כל פנים אני מאמין שיש דמיונות רבים בין טווח הדשדוש של כעשור בשנות ה 70 לבין טווח הדשדוש של כעשור עתה. בנוסף, שימו לב שבשני המקרים פגשו קו מגמה של התעלה הגדולה. בפעם הראשונה בשנת 80 ואז 82 זה היה הקו התחתון(כאן כמובן מופיע כעליון כי הגרף הפוך) עם פריצת שווא קלה בפעם השניה, ואז היום יש לנו מפגש עם הקו העליון של אותה התעלה ממש. כך שאיך שלא נסתכל על זה מדובר במצבים שהם ממש הפוכים קוטביים אחד לשני. בזמנו היו צריכים לבדוק מספר פעמים את השפלים לפני שמיצו את הפסימיות ויכלו לעלות, והיום בודקים את השיאים עד שימצו את האופטימיות. בשני המקרים תוצאה זהה, שימו לב מה קרה בשבירת הקו הירוק בשנת 1982. אותו הדבר יקרה גם הפעם.
In addition, being the psychological signals are similar today just in the opposite direction(then they believed the direction was only down, now only up), the technical indicators are similar but in the other direction(then the market had a ceiling today it has a floor, back then a break lead to a major uptrend, in the current situation a break will lead to a major downtrend), the fundamental situation is similar only in my opinion the opposite(then inflation, now deflation), I figured I would take the sideways move of the 70's and turn it upside down, and compare between it and the current move and see if there are any similarities. The top is the 70s inverted. The bottom - the last decade. We see that during the 70's there was a resistance(it is inverted so support here) the market kept reaching and falling off of. Notice the numbers that are the similar waves in my opinion. In both cases the market made three significant tops(or bottoms) before the trend changed. They are numbers 3, 5, and 7 or 9(depending on the measure). Today too, we are at a third top after resistance. Most times don't match perfectly, except for 3 years in the first decline(3-4). Notice that all the move between 1970 and 1982 lasted 12 years. Today we are 12 years from the Dow's top in 1999. Also, 13 is a fibonnaci number so they might pull the rise through to 2012. In any way I believe there are many similarities between the decade sideways move of the 70s to the decade sideways move of now. Also, notice that in both cases a trend line of the big trendchannel was met. The first time in 1980 and then 82 was the bottom line(here of course appears as a top line due to the inverted chart) with a slight false break the second time, and today we have a meeting with the upper line of that same channel. So however we look at it we are looking at polar opposite situations. At the time they had to test the lows a few times before they exhausted the pessimism and could rise, and today they are testing the tops till they exhaust optimism. In both cases the result will be the same, notice what happened when they broke under the green line in 1982. The same will happen again.

אותו הקונצנזוס היה בשנת 2006 לגבי מחירי הנדל"ן בארה"ב. את אותו הקונצנזוס יש לנו היום גם נגד הדולר בעולם, ופאניקה של ממש לגבי הדולר בארץ. גם פאניקה מגיעה בתחתיות. יש לנו את אותו הקונצנזוס לגבי מניות(יעלו) והכלכלה(תשתפר). יש לנו את אותו הקונצנזוס לגבי אינפלציה. יש לנו קונצנזוס על הנפט. כולם בטוחים שהנפט יעלה, הזהב יעלה, הכסף יטוס לירח, הכלכלה תמשיך להשתפר, ותהיה אינפלציה נוראה. אני חושב שקונצנזוס זה הוא מסוכן וצריך להתרחק ממנו. עכשיו, בואו נתחיל את הדיון על דיפלציה.
The same concensus happened in 2006 about the real estate prices in the USA. The same consensus we have today against the dollar, and a real panic against the Dollar-NIS. Panic comes at bottoms too. We have the same consensus about stocks(will rise) and the economy(will improve). We have the same consensus about inflation. We have consensus about Oil. Everyone is certain that oil will rise, gold will rise, silver will fly to the moon, the economy will keep getting better, and there will be horrible inflation. I think this consensus is dangerous and we need to move away from it. Now, lets start the discussion about deflation.

נתחיל בבחינת המצב מזווית הנדל"ן בארה"ב. אנו רואים בגרף שמכירות בתים חדשים וקיימים, כמו גם התחלות הבניה, נמצאים באותו המקום בו היו לפני שנתיים. כל זאת למרות שבגרף התחתון רואים(הגרף במהופך על מנת לראות את הקורלציה טוב יותר) שהריביות נמצאות ברמות נמוכות מאוד היסטורית. בד"כ לריביות יש קורלציה ישירה עם פעילות הנדל"ן, כפי שניתן לראות בצד השמאלי של הגרף. אך קורלציה זו נשברה, וזה סמן לכל מי שחושב שגם שוק המניות יכול להמשיך לעלות כי הפד שולט ומדפיס כסף. קורלציות יכולות להישבר. הכל פסיכולוגיה אנושית, ולפד אין כל שליטה. כמובן שירידה במחירי הבתים היא גם לא תופעה אינפלציונית אלא להיפך.
We will start by looking at the angle of real estate in the states. We see in the chart that the new and existing home sales, as well as home starts, are at the same place they were 2 years ago. That, despite the fact that as we see in the bottom chart(inverted to see the correlation better) interest rates are very low historically. Usually interest rates have direct correlation with the real estate activity, as we can see on the left side of the chart. But this correlation has been broken, and it is an omen to whoever thinks that the stock market can keep rising just because the fed is printing money and controlling the system. Correlations can be broken. It is all human psychology, and the fed has no real control. Of course, a decline in home prices is also not an inflationary phenomenon but quite the other way around.

עוד גרף של מחירי הבתים, עם היעד שלי לאן הם יירדו. להערכתי הם ייחתכו בעוד כחצי ממחירם היום, עד לאיזור 75 בממוצע. ישנן סיבות רבות למה אני חושב כך אך אחת מהן היא העובדה שלאחר התפוצצות בועה, המחיר נוטה לחזור לנקודה בה הבועה התחילה ואף מתחתיה. ניתן לראות שהעליה האקספוננציאלית של הבועה הזו החלה סביב רמה זו בשנת 1996. כמובן שהעובדה שהמחירים ירדו כבר כ"כ הרבה, לא התאוששו, ואם אני צודק יירדו בכעוד 50%, היא אינה אינפלציונית.
Another home price chart, with my target for the decline. I believe they will be cut by another 50% from their price today, to around the 75 area. There are many reasons why I think so and one of them is the fact that after a bubble bursts, prices tend to go back to the point where the bubble started and even below it. We can see that the exponential rise of this bubble began around that level in 1996. Of course the fact that prices have fallen so much, have not recovered, and if I am correct will fall another 50%, is not inflationary.

כאן אנו רואים את הצמיחה. שימו לב שהצמיחה בשנת 2000 היתה הגבוהה ביותר במשך העשור. בשנת 2003 הצמיחה הגיעה לשיא נמוך יותר בזמן שהדאו קבע את שיא הגל השלישי של שלישי שלו, לפני שהחל בדשדוש של 2004 שהוביל לגל עולה אחרון וחמישי. לכן כבר שם היה חוסר התאמה בין הנתונים למחירים, כמו גם סטיה קלאסית בין גל שלישי לחמישי. במקרה שלנו הצמיחה הכי גבוהה נקבעה ברבעון האחרון של 2009, מספר חודשים לפני שהשוק קבע את שיא גל (A). שימו לב שפעמיים זה קרה סביב אותה נקודה בשוק, סביב 10,500 בדאו ופעם אחת סביב 9,500. שימו לב לשיאים הפחות או יותר תואמים גם במתנדים.
Here we see growth. Notice that growth in 2000 was the highest of the decade. In 2003 growth reached a lower peak while the Dow made its third of a third wave top, before begining the sideways move of 2004 which lead to the last and fifth wave up. So then and there, data did not match prices, as well as a classical divergence between third and fifth waves. In our case the highest growth was set in Q4 of 2009, a few months before the market made its wave (A) top. Notice that twice it happened around the same level, 10,500 in the Dow and once around 9,500. Notice the more or less matching highs in the indicators.

המשך יבוא...
To be continued...

סקירה על ארה"ב והדולר Analysis of The American Market and the Dollar

שימו לב: סקירה זו עודכנה עם סקירה חדשה על הדולר/שקל.

רציתי להתחיל מגרף השוואתי שמראה את הפרנק השוויצרי מול הדולר, היין מול הדולר(שימו לב שהגרפים במהופך), והדולר אינדקס. ביין ניתן לראות שמאז ה capitulation המדהים שקיבלנו שם באמצע מרץ, הדולר בינתיים עולה יפה. בפרנק השוויצרי גם כן ניתן לראות עליה שכרגע נראה שהיתה בחמישה גלים, כלומר אמורים לעבור את השיא שאליו הגיעו בתחילת אפריל. לעומת זאת בדולר אינדקס נשבר השפל של אמצע מרץ. כלומר יש לנו כאן לכאורה non confirmation קלאסי, כאשר סטיה זו בין המטבעות יכולה לסמן תחתית קרובה לדולר.
I wanted to begin with a comparative chart that shows the Swiss Franc against the Dollar, the Yen against the Dollar(note the charts are inverted), and the Dollar Index. In the Yen we can see that since the amazing capitulation in the middle of march, the dollar is so far rising nicely. In the Franc we see a rise as well which right now seems to have been five waves, meaning it is supposed to rise above the peak of the begining of April. On the other hand in the Dollar index the march bottom was broken. So it seems that we might have a classic non confirmation, where this divergence between the currencies could mark a nearing bottom for the Dollar.

בגרף הבא רואים השוואה בין הדאו תעשיה, לדאו יוטיליטיס ולדאו תחבורה. שימו לב שהדאו תחבורה יורד כבר כמה ימים, וחזר למעשה לרמתו מינואר. ביוטיליטיס למעשה יש לנו סטיה כאשר הוא לא עלה לשיא חדש, והירידה שלו כרגע מחזירה אותו לרמתו מאוקטובר(!) שנה שעברה. בדאו תעשיה רואים את הסטיות במתנדים, ירידה במחזורים והשיא החדש שהוא בכל אופן הגיע אליו לעומת שאר המדדים. גם כאן, יכול להיות שזה מבשר על סיום קרוב של העליות, אך יכול גם להיות שהמדדים האחרים ישחקו תופסת ובסוף יפרצו את השיאים. לא משנה מה יקרה, ההתמהמהות של שאר המדדים עדיין מראה על שוק שמאבד עוד ועוד מהכח הפנימי שלו.
The next chart compares the Dow Industrials, to the Dow Utilities and the Dow Transports. Notice that the Transports have been declining for days, and are actually back to their level from January. In the Utilities we have a divergence as it has not gone up to a new high, and its decline right now brings the index back to its October(!) level. In the Industrials we see the divergences in the indicators, a drop in volume and a new high. Here too, it could be a sign that the rise is near an end, but it could also mean the other indexes will play catch up and eventually break above their highs. No matter what the outcome is, the stalling of the other indexes still shows a market that is losing more and more of its inner strength.

הנה עוד דוגמא. אחוז המניות בסנופי שנמצאות מעל ממוצע נע 50 ימים שלהן. האחוז, וגם ממוצע 10 ימים שלו, הגיעו לשיא - איך לא - באוקטובר, ומאז נמצאים בירידה. כלומר, פחות ופחות מניות נמצאות במגמת עליה ופחות ופחות מניות תורמות לעליה במדדים, כיאה לגל מסיים.
Another example, the percent of S&P500 stocks that are above their 50 day moving avg. The percent, as well as its 10 day avg, topped in...October, and since are declining. So, less and less stocks are in an uptrend and less and less stocks support the rise in the indexes, approproately for an ending wave.

הגרף הבא הוא גרף הדאו נדל"ן, שנסחר בתוך סוג של יתד צרה מאוד ושהולכת ונעשית יותר ויותר צרה, כאשר שבירה של הקו התחתון שלה תבשר על תום המהלך.
The Dow Real Estate chart - the price is in a kind of very narrow wedge which keeps getting narrower, where a break of the lower line will signal the move has ended.

ולבסוף הדאו שירותים, כל הזמן מדברים על מגזר השירותים ואיך הוא משתפר(ראה ערך ISM), אז למה הגרף הוא אחד הגרפים הכי חלשים שיש? שימו לב לירידה שהיתה בחמישה גלים, הגאפ של "נקודת ההכרה" של אמצע המהלך טרם אפילו נסגר(איתות חולשה משמעותי), ובדיוק לשם, כמו גם לקצה גל רביעי, שהוא איזור קלאסי להתנגדויות בתיקון, כמו גם לאיזור תיקון פיבו 38% בלבד המדד הגיע, במה שלדעתי היה גל a במסגרת משולש דומה לאלה שהראיתי בפורטוגל, ספרד, איטליה, סין וכו'. כרגע אנו נמצאים בגל E של המשולש מה שאומר שסיום התיקון החלש מאוד הזה קרוב.
And finally the Dow Services index, we keep hearing talk about the Service sector and how it is improving(see ISM), so how come this chart is one of the weakest there are? Notice the decline in five waves, the "point of recognition" gap in the middle of the decline has not been closed yet(serious weakness sign), and exactly there, as well as the termination point of the former fourth wave, which is a classic area for resistance in corrections, as well as the area of the 38% fib correction is where the index made it, in what was in my opinion wave a of a triangle similar to those we have seen in Portugal, Spain, Italy, China, etc. Right now we are in wave e of the triangle which means that the end of this very weak correction is near.

תוספת/עידכון: גרף דולר שקל. בפעם הקודמת רשמתי:

"בגרף דולר שקל שבועי רואים שהאירועים האחרונים הורידו את הדולר אל מתחת לקו התחתון של היתד, אך שימו לב לסטיה כפולה ב RSI. לדעתי מיצוי הירידה קרוב. הדולר ירד ליעד שנתתי לו בשבירת 3.52, שהוא סביב 3.46 ועשה זאת במהירות יתרה. כרגע הוא נתמך שם. שבירה של 3.45 תיקח אותו לקידומת 3.3 עם סיכוי לראות גם את 3.2."

ואכן קיבלנו שבירה של 3.45 וזה מה שמשנה. כרגע הוא עושה דרכו במהירות אל עבר היעד סביב 3.35 לדעתי, רק שם התמיכה הבאה. אם ימצא תמיכה שם, יוכל לעשות פרסה יפה ולהתחיל במסע העליות שלו. אם ישבור, יירד לעבר 3.2. שימו לב בגרף הראשון לשבירה ולבדיקה ואח"כ חזרה למטה, ובגרף השני רואים את היעדים הבאים שהם 3.35 ו 3.21.