בהמשך לסקירות האחרונות, אנו בחלק השלישי של הסקירה המיוחדת. רציתי להתחיל הפעם דווקא מתשובה לאמונה רווחת שאני נתקל בשאלות רבות לגביה, שרווחי המניות קובעים את מחירן. רווחים מראים את הישגיה של החברה ברבעון הקודם. הם לא מראים מה יקרה ברבעון הבא. סביב השיא ב 2008 כולם היו אופטימיים בגלל רווחי שיא, לעומת זאת סביב התחתית ב 2009 כל ה"אנליסטים" וה"קלקלנים" למיניהם ציפו שהשווקים ומשיכו לרדת והסיבה שלהם היתה הרווחים. פשוט לא ניתן להסתמך על כך. יתרה מכך, אפילו אם הצלחת בדרך פלא לחזות שחברות בשוק יהיו רווחיות, גם זה לא מבטיח לך הצלחה בשוק. היו מקרים בעבר, כמו לדוגמא 1973-4, בהם רווחי החברות עלו רבעון אחר רבעון, ואילו סנופי באותו זמן ירד 50%. בקיצור, רווחים הם חדשות האתמול.
Continuing my last analysis, we are in the third part of the special analysis. I wanted to begin this time with an answer to a popular belief which I encounter many questions about, that earnings determine stock prices. Earnings show a company's achievements in the past quarter. They do not show what will happen in the next quarter. Around the 2008 highs everyone was optimistic due to record earnings, on the other hand around the lows of 2009 all the "analysts" and "economists" expected the markets to keep going down and their reason was earnings. You simply cannot rely on that. Furthermore, even if you did manage magically to predict that companies will be profitable, it does not guarantee you success in the market. There have been cases in the past, such as 1973-4, where earnings went up quarter after quarter and the S&P500 at the same time declined 50%. So in short, earnings are yesterday's news.
בגרף הבא רואים גם למה לא ניתן לסמוך על ציפיות הרווחים של אנליסטים. האנליסטים סה"כ מושפעים גם הם מפסימיות ואופטימיות בשוק. בתחתית - הם מנפקים תחזיות שחורות. ובשיא - ורודות. שימו לב בגרף הבא, באדום הרווחים ובירוק התחזיות, מי עוקב אחרי מי? רואים שכאשר הרווחים עולים, אז אח"כ גם התחזיות, וכאשר הם יורדים, אז התחזיות מתחילות לרדת. כלומר - הם לעולם לא צופים מראש את הירידה ברווחים, אלא אך ורק בדיעבד.
In the next chart we also see why we cannot rely on expected earnings by analysts. Analysts are usually also affected by pessimism and optimism in the market. At bottoms - they make black predictions. At tops - pink predictions. Notice in the next chart, in red are the earnings and in green the predictions, who follows who? We see that when earnings rise, then follow the predictions, and when they fall, predictions start to fall. In other words - They never PREDICT ahead of time the decline in earnings, but just after the fact.
אם השווקים היו באמת מושפעים מאירועים חיצוניים ומתמחורים רציונליים הם היו נראים כמו בתמונה הבאה. העובדה שהם לא נראים כך, מוכיחה שלנסות לצפות את השוק לפי אירועים או רווחים זה פשוט ההיפך הגמור מאיך שצריך לפעול. תנסו לצפות את האירועים ואת הרווחים לפי השוק, ותראו שיהיה לכם הרבה יותר מזל.
If markets were really affected by events outside of the market, and rational pricing, they would look like the next picture. The fact they do not look like this, proves that trying to predict markets based on events or earnings is simply opposite of how one should act. Try to predict events and earnings according to markets, and see you will have much better luck.
בפעם הקודמת התייחסיתי לדיבורים על הכלכלה החדשה, שתמיד מגיעים לשיא בשיא, ויורדים עם התממשות משבר שאף אחד לא צפה. הפעם אני רוצה להראות זאת בצורה גרפית. שימו לב בגרף הבא, שהדיבורים על "הכלכלה החדשה" הגיעו לשיא בשנת 2000 ועם ירידת השוק גם הם ירדו. לכן כל מי שמנסה לשכנע אתכם שמה שקרה בעבר לא יכול לקרות היום, פשוט טועה. ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה.
Last time I referred to the talk about the new economy, which always reaches a peak at market peaks, and then comes down along with a crisis that no one expected. This time I want to show it in a graphic way. Notice that in the next chart, the talks about the "new economy" reached their peak in 2000 and went down along with the market. So anyone who is trying to convince you that what happened in the past cannot happen today is just wrong. History always repeats itself.
בגרף הבא אני רוצה להראות עידכון לגרף שהראיתי בעבר, אחוז הדיווידנד בדאו. למה הגרף הזה חשוב? כי במצב נורמלי, ולא בעת בועה, משקיעים קונים מניות של חברות טובות שהם מאמינים שיראו מהן יותר כסף דרך דיווידנדים. לעומת זאת בעת בועות כולם בטוחים שיעשו "מכה" רק מרווחי הון ואחוז הדיווידנד בד"כ ממש לא משנה. שימו לב למשל לאיזה אחוז נמוך הדיווידנד הגיע בשנת 1929, דבר שסימן שיא. לעומת זאת בתחתית מחיר המניות כבר היה כ"כ נמוך שעל כל 5 דולר קיבלת כדולר בדיווידנדים, דבר שכמובן הצדיק כניסה חזרה לשוק. אח"כ גם השיא של 1936 והתחתית של 1942. אח"כ יש לנו את השיאים לאורך שנות ה 60 וה 70 שגם הם היו סביב אותו האחוז. אבל באמצע שנות ה 90 בשיא ימי הבועה נפל דבר. משקיעים כ"כ התלהבו ממניות שהדיווידנדים כבר ממש לא עניינו אותם. המניות הגיעו למחירים כאלה שרק על כל 70 דולר היית מקבל דולר כדיווידנד. מאז עקב הנפילות היה שיפור מסויים, אך היום עדיין האחוז נמוך היסטורית ונמצא הרבה מעל תחתיות קודמות ואפילו הרבה מעל שיאים קודמים. השוק ממש לא זול. הגרף בצד ימין הוא יחס PE(PRICE TO EARNINGS RATIO או מכפיל רווח). גם כאן, למרות שיפור מלמעלה מ 100 לפחות מ 20, עדיין היסטורית היחס קרוב הרבה יותר לאיזורי שיאים קודמים מאשר תחתיות קודמות. האיזור הוא פחות או יותר בין 7 ל 9 דולר ואילו היום אנחנו פי 2 מכך.
In the next chart I want to show an update to a chart I've shown before, The Dividend yield of the Dow. Why is this chart important? Because in normal times, not during a bubble, investors buy stocks of good companies that they believe will give higher dividends. On the other hand during bubbles everyone is sure they can become rich from capital gains and the dividend yield doesn't really matter. Notice for example the low yield it has reached in 1929, which marked a top. On the other hand at the bottom the price of stocks was already so low that for each 5 dollars you got about one dollar as dividends, which of course justified coming back into the market. Then also the top of 1936 and bottom of 1942. Then we have the highs along the 60's and 70's which were also around the same yield. But in the mid 90's during the height of the bubble days something changed. Investors were so excited about stocks that dividends did not interest them. Stocks reached such valuations that only for every 70 dollars you would get one back as dividend. Since then due to the declines we have seen some improvement, but the yield is still historically low and much higher than previous bottoms or even tops. The market is really not cheap. The chart to the right is the PE ratio, here too despite improving from above 100 to under 20, historically the ratio is still closer to previous top levels than previous bottoms. It is more or less 7 to 9 dollars for a bottom and today we are twice as high.
הנה גרף שמראה את מספר החשבונות החדשים שנפתחו, שנסגרו, ושהיתה התעניינות לגביהם ב 12 חודשים האחרונים. כפי שאנו רואים יש ירידה במספר החשבונות הכולל. האם זה נראה למישהו אינפלציוני?
Here is a chart that shows the number of new accounts opened, closed and inquiries. As we see there is a decline in the total number of accounts. Does this look inflationary to anyone?
בגרף הבא רואים את אחוז החסכון הפרטי לעומת הממשלתי. אנו רואים שמאז שנת 2000 אך בעיקר מאז 2008 אחוז החסכון הממשלתי הוא שלילי. לעומת זאת אנו רואים שבמגזר הפרטי אחוז החסכון דווקא עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז סוף שנות ה 80. למעשה מה שאנו רואים הוא שהממשל מנסה "לפצות" על כך שהמגזר הפרטי מוציא פחות, ולכן הוא מבזבז יותר במקום. בנוסף אנו רואים גם כאן שההשקעות נמצאות בירידה מאז 2010. ברגע שהממשל יבזבז פחות, תחת לחץ הציבור האמריקאי והרפובליקנים, האם זה יהיה אינפלציונרי או דיפלציונרי?
In the next chart we see the private savings rate compared with the government saving rate. We see that since 2000 but mainly since 2008 the percentage of gov saving rate is negative. On the other hand we see that in the private sector the savings rate has gone to the highest level since the late 80's. What we basically see is that the government is trying to "compensate" for the private sector spending less, so it instead spends more. In addition we see that the investments are declining since 2010. Once the government spends less, due to the pressure being put on it by the public and GOP, is it going to be inflationary or deflationary?
כאן אנו רואים את התפלגות האשראי לפי סוגים, ניתן לראות שיש ירידה בכל סוגי האשראי, דבר שהוא כמובן לא אינפלציוני.
Here we see the different kinds of credit by type, we can see a decline in all types, which is of course not inflationary.
כאן אנו רואים את המשכונים ואת פשיטות הרגל. גם כאן אנו רואים שינוי קטן ביותר שהוא לא אינפלציוני.
Here we see foreclosures and bankruptcies, here too there is a small change which is not significant and not inflationary.
מכאן ל CPI, וכאן אנו רואים שלא חזרו לרמות שהיו לפני המשבר, ואפילו לא לרמות שהיו מייד לאחר התחתית. גם זה לא אינפלציוני.
Now to the CPI, and here we see they have not gone back to pre crisis levels, and not even to levels reached right after the bottom. This too is not inflationary.
עכשיו לתאוצת הכסף עליה דיברנו בחלק הראשון, עת ציינתי שגם ביפן היתה ירידה בתאוצת הכסף במהלך התהליך הדיפלציוני שהיא עוברת. גם כאן אנו רואים שגם בארה"ב תאוצת הכסף עם כל הנסיונות של הפד היא לא ברמה שמתקרבת לאינפלציה בכלל.
Now to the Velocity of money which we talked about in the first part, when I mentioned that in Japan as well there was a decline in the velocity of money during the deflationary process it has been undergoing. Here too we see that in the USA also the velocity with all the attempts by the FED is not at a level even close to inflation.
כאן אנו רואים את ה CPI הגולמי, ללא מחירי אנרגיה ומזון, שימו לב לירידה התמידית מאז תחילת שנות ה 80, במהלך גל V הדיסאינפלציוני, שימו לב לירידה גם ביחס ל 2006 ואף ביחס ל 2008 כאשר במהלך 2010 היה ממש על גבול השלילי. מעבר חזרה לשלילי תקבע את העובדה שקיימת דיפלציה במחירים של רוב הדברים למעט אנרגיה ומזון.
Here we have Core CPI, excluding energy and food prices, and notice the constant decline since the begining of the 80's, during the disinflationary wave V, notice also the decline compared to 2006 and even 2008 when during 2010 it was verging on negative. Turning negative again will cement the fact that there is deflation in the prices of most goods excluding food and energy.
כאן אנו רואים הלוואות רכב(אדום) ומשכנתאות(כחול), בשניהם החלה ירידה לקראת סוף 2003(הממ זוכרים...שם היה גם השיא בצמיחה?) כאשר מאז אין שיפור של ממש. גם כאן, מדובר בהחלט לא בתופעה אינפלציונית אלא דיפלציונית.
Now to Auto Loans and Mortgage loans, both of which started declining near the end of 2003(hmmm remember...that's also where the peak of GDP was?) since then there is no real improvement. Here too, this is definitely not an inflationary phenomenon but a deflationary one.
כאן אנו רואים בצד שמאל את משלוח המוצרים, שגם כן לא נראים הכי טוב בעולם, את בניית הבתים שלא למגורים שגם כן במצב דיפלציוני, ואת הזמנות מוצרים ברי קיימא שנמצאות בירידה.
On the left side we see the capital goods shipments, which do not look the best, then nonresidential construction which are in a deflationry situation, and the capital goods orders which is also in decline.
כאן אנו רואים את הבסיס המוניטרי של הפד, שממשיך לעלות ולעלות, אך שימו לב שלמרות עליה זו כל שאר הנתונים מראים שהיא לא מצליחה להביא לתוצאה המקווית. לאחר אסון התיאומים ניסה הפד גם כן להזרים כספים וזאת הנקודה הקטנה שמוקפת בעיגול שאנו רואים בצד שמאל. אין מה להשוות בין זה לבין מה שאנו רואים היום. הזרמת כספים חסרת תקדים שפשוט לא באה לידי ביטוי בכלכלה.
Now to the FED monetary base, which keeps on rising and rising, but notice that despite this rise all of the other data shows it does not manage to give the hoped result. After 9/11 the FED also tried to inject money and that's the little circled bleep we see on the left side. There is no comparison between that and what we see today. Unprecedented injections just do not show up in the economy.
בגרף הבא רואים שוב, בחלוקה לערים את השינוי בפיגורים של למעלה מ 90 יום בתשלומי משכנתא. תסתכלו טוב בגרף הזה, האם כך נראית אינפלציה? האם כך נראית התאוששות? הממוצע הלאומי הוא עליה של 0.1% בפיגורומים, וזה בשנת התאוששות.
In this next chart we see again, the change in delinquency rates over 90 days for mortgage payments. Take a good look at the chart, is this what inflation looks like? Is this what a recovery looks like? the national average is a rise of 0.1% in the delinquencies, and this is in a recovery year.
הגרף הבא מראה את חדלות הפירעון של הלוואות סטודנטים, למעלה מ 60 יום. גם כאן, יש הרעה בהרבה מאוד מקומות.
This chart shows the 60 day rate of student loans. Here too there is a worse situation in many places.
כאן אנו רואים את אחוז השינוי באשראי הפד, מול גרף סנופי. אשראי הפד הוא האשראי שמעניק הפד למוסדות שונים, בד"כ בעיתות צרה. ניתן לראות למשל, שבירידות בשנת 2001 היתה עליה של כ 20% בכמות האשראי שהעניק הפד. ניתן לראות גם את הקפיצה לאחר אסון התאומים(בעיגול). לאחר מכן היתה ירידה בכמות האשראי ש"לא אישרה" את המשך הירידות בשוק, כאשר זה היה בגל המסיים של הירידות בשוק. לאחר מכן היתה שוב עליה בכמות האשראי לאחר פשיטת הרגל של בר סטרנס, אך העליה הרצינית היתה כמובן בשיא המשבר, אמצע גל 3 של (3). אח"כ שוב בגל המסיים היתה ירידה באחוז השינוי וצניחה גדולה יותר באמצע גל 3 של (A). לאחר מכן היתה עליה קלה בגל 4, ומאז ירידה מתמידה שלא אישרה את גל (B). ובכן אנו רואים מאז נובמבר שוב עליה בכמות האשראי שנאלץ להעניק היום הפד, שלא מאשרת את העליות מאז נובמבר. כיום הפד נאלץ עדיין להעניק כ 20% אשראי יותר ממה שהעניק בעת הזו לפני כשנה, דבר שמסמן הרעה מתחת לפני השטח.
Now we see the rate of change in FED credit, with S&P500 chart. The FED credit is the credit the FED provides different institutions, usually during times of trouble. We can see for instance, that during the declines of 2001 there was a 20% rise in the amount of credit provided by the FED. We can also see the jump after 9/11(circled). Afterwards there was a decline in the amount of credit which did not confirm the declines in the market, as that was the ending wave. Afterwards there was a rise again after Bear Sterns, but the serious rise was of course at the height of the crisis, the middle of wave 3 of (3). Then again during the ending wave there was a decline in the rate of change and a bigger decline in the middle of wave 3 of (A). Then a slight rise in wave 4, and since then a continuing decline that did not approve wave (B). Well since November we see again a rise in the amount of credit the FED has to give to institutions, which does not approve the rise since November. Today the FED still has to provide about 20% more credit than what he did a year ago today, which signals trouble beneath the surface.
כאן אנו רואים גרף ארוך טווח יותר של הבסיס המוניטרי, כאשר רואים שהוא נותר נמוך יחסית עד אמצע שנות ה 70, אז החל לעלות ועבר לעליה אנכית בשנים האחרונות, כל זאת בנסיון להתגבר על הכוחות הדיפלציוניים הפועלים, אך ללא הצלחה. ללא גידול משמעותי בבסיס המוניטרי ראינו אינפלציה רבה בשנות ה 70, ולעומת זאת מאז כל הגידול שבעולם לא הצליח להביא אותנו אפילו קרוב לשם. הסייקלים ממשיכים לעשות את שלהם.
This is a longer term chart of the monetary base, where we see it has stayed relatively low till the mid 70's, then began to rise and has moved to a vertical rise in the last few years, all of this in an attempt to overcome the deflationary forces in action, but without success. With no big rise in the monetary base in the 70's we saw alot of inflation, and now all the expansion in the world of the monetary base did not manage to bring us even close. The cycles keep doing their thing.
כאן אנו רואים את ה GDP בזהב במקום בדולרים. גם כאן רואים ירידה תמידית בצמיחה, ירידה שמלמדת אותנו שכל הנסיונות של הפד בעשור האחרון היו לשווא.
Here we see GDP priced in Gold instead of Dollars. Here too we have a continious decline in growth, one which teaches us that all of the FED's actions in the past decade were in vain.
בהתאם, בואו נראה את שווי משקי הבית בארה"ב בזהב(קרי, בכסף אמיתי) ניתן לראות ירידה מתמדת מאז שנת 2000 ולמעשה היום שווי שקול לזה של שנות ה 50. ניתן לראות שהמצב רק הולך ומחמיר, כאשר מסומנות על הגרף קודם כל התחלת הירידה במחירי הבתים, לאחר מכן השיא הנומינלי של הדאו בשנת 2007, ואח"כ ה"תחתית" של 2009. מבחינת משקי הבית, מדובר בבור ללא תחתית.
Accordingly, lets examine the total household net worth in Gold(meaning in real money), we can see a steady decline since 2000 and today the actual net worth is the same as that in the 50's. We can see the situation is only getting worse, where mentioned on the chart is first the begining of the slide in home prices, then the nominal dow record in 2007, and then the "bottom" of 2009. Where households are concerned, it is a bottomless pit.
ומה לגבי ה PPI? גם כאן אנו רואים שה CORE נמצא סביב ה 0% לעומת כ 5% ב 2008.
What about the PPI? Here we also see the Core PPI is around 0% compared with 5% in 2008.
דיברנו על קונצנזוס. שימו לב לגרף הבא. בצד שמאל - אחוז היועצים השוריים היום גבוהה יותר מאשר היה בשיא ב 2007. בצד ימין 67% ממנהלי הקרנות נמצאים במשקל יתר על מניות, האחוז הגבוה ביותר מאז החלה להישאל שאלה זו בסקר באפריל 2001.
We've talked about consensus. Look at the next chart. On the left - the percentage of bullish advisors is higher than at the record of 2007. On the right side 67% of hedge fund managers are overweight equities, the highest percentage since the question started getting asked in the survery in April 2001.
בגרף הבא רואים את אחוז המזומן אצל קרנות נאמנות, אשר נמצא בשפל היסטורי. שימו לב שכל פעם כאשר האחוז יורד מתחת ל 5% זה קורה בסביבת שיאים, ולעומת זאת בתחתיות אחוז המזומן נמצא סביב 10-13%. בשיא בשנת 2000 היה רק 4% מהכסף אצל קרנות הגידור במזומן. בשיא בשנת 2007 היה רק 3.5% מהכסף במזומן, דבר אשר בזמנו היה שפל היסטורי חדש. ואילו לקראת שיא גל (A) שנה שעברה האחוז שבר שפל נוסף וירד ל 3.4% בלבד. עוד מעט לא יישאר מי שיקנה. אנו נמצאים בתקופת אופוריה היסטורית, כאשר גם מפולות כמו 2000-2002 וכמו 2008-2009 לא העלו את אחוז המזומנים ליותר מאשר 6-7%.
In this next chart we see the percent of cash in mutual funds, which is at a historical low. Notice that every time when the percentage goes underneath 5% it happens around tops, and on the other hand in bottoms the percentage of cash is around 10-13%. At the 2000 top only 4% of money at mutual funds was in cash. At the 2007 highs only 3.5% was in cash, which at the time was a new low. And towards the top of wave (A) last year it has broken a new record going down to 3.4% alone. Soon there will be no one left to buy. We are in an extremely euphoric period of time, when even crashes such as 2000-2002 and 2009-9 did not raise the percentage of cash to more than 6-7%.
נחזור לפד. אז סיכמנו שלמרות הזרמות חסרות תקדים של הפד, הכסף לא עושה את דרכו לכלכלה, לא ניתן אשראי, ולכן אין גם התאוששות אמיתית. תגידו לי אם הגרף הבא נראה לכם אינפלציוני או דיפלציוני. כאן רואים את הרזרבות של הבנקים, במיליארדי דולרים. עד 2008, הבנקים השתמשו ברוב הכסף, ושמרו מיליארדים בודדים. אך מאז, 1.2 טריליון מהכסף שניתן להם נשאר אצלם. דמיינו לכם שאתם קמים מחר בבוקר, הולכים לבנק והוא נותן לכם הלוואה באפס אחוז, למעשה 1.2 טריליון דולר כסף חינם, ואומר לכם תעשו איתו מה שבא לכם. חלק אתם משקיעים בשוק ההון, ומרוויחים על כך 10% בשנה(בזמן שלבנק אתם לא מחזירים כמעט כלום). חלק אתם משקיעים באג"חים, ומרוויחים מספר אחוזים בודדים. חלק אתם מחזירים לפיקדון בבנק, ומקבלים מהבנק ריבית, על הכסף שהבנק נתן לכם! והאם כל זה עולה לבנק כסף? לא, השכן שלכם שילם בשביל זה. זה בדיוק מה שקורה כאן. הממשל או הפד לוקח כסף ממשלמי המיסים, נותן אותו לבנקים, בשביל שהבנקים ירימו את השוק או יקנו אג"חים מאותו הממשל ממש, או יפקידו את הכסף בפיקדון של אותו הפד ממש, והאזרחים משלמים על הכסף שהממשל והפד נותנים לבנקים על הכסף שלהם עצמם! לא רק שזה לא אינפלציוני, לא רק שזה ממש לא יתרום להתאוששות, זה גם הונאת פונזי של ממש.
Back to the FED. We have summed up that despite unprecedented injections by the fed, money does not make its way into the economy, credit is not being given and so there is no real recovery. Tell me if this next chart seems inflationary or deflationary to you. We see excess reserves, where 1.2 trillion of the money given to banks is kept by them. Till 2008 they used most of the money. Imagine you wake up tomorrow morning, go to the bank and it gives you a 0% loan, basically 1.2 trillion dollars of free money, and tells you to do whatever you want with it. Some of it you put into equity markets, and gain 10% a year(while hardly returning anything to the bank), some go to bonds and make single digit gains. Some you deposit back at the bank, and receive interest from the bank, on the money the bank gave you! And does all this cost the bank any money? No, your neighbor paid for it. This is exactly what is happening here. The FED or the government take money from taxpayers, gives it to the banks, for them to lift the market up or buy bonds from that same government, or deposit it at that same FED, and the citizens pay for the money that the government and the FED give the banks on their very own money! This is not only not inflationary, not only it will not contribute to a recovery, it is also a real ponzy scheme.
שימו לב לאשראי הבנקאי של כל הבנקים המסחריים שהגיע ל 9.5 טריליון בשנת 2008 ומאז ירד אל תוך 2009, תיקן בשנת 2010, וחוזר לרדת. שוב אנו רואים שהכסף לא חוזר לכלכלה, אלא נשאר בבנקים. גם 3 טריליון שהדפיס הפד עד היום, שיועדו להרבה יותר מהלוואות, במידה והם היו מיועדים אך ורק לכך עדיין היו מהווים רק כשליש מכמות הכסף הכוללת. כלומר, הפד לעולם לא יצליח להדפיס מספיק כסף, מספיק מהר, על מנת למנוע משבר דיפלציוני.
Notice the bank credit of all commercial banks which reached 9.5 trillion in 2008 and since then went down into 2009, corrected in 2010, and is going back down. Again we see the money does not go back into the economy, but stays at the banks. Even 3 trillion which the FED has printed so far, and was meant for much more than loaning, if they were meant only for loans they would still be only about one third of the total amount of money. Meaning, the FED could never print enough money, fast enough, to prevent a deflationary crisis.
גם כאן אנו רואים את תאוצת הכסף במדדים שונים. אנו רואים שמרביתם, הירידה שהחלה בשנת 2000 בדומה להרבה גורמים אחרים קבעה שיא נמוך יותר בשנת 2007, בניגוד למדדים, ואז שבה לרדת. היום יש שיפור מסויים קטן אך עדיין רחוק מהרצוי מבחינת הפד.
Here too we see velocity in various measures. We see that in most, the decline started in 2000 like in many other indexes and indicators has made a lower high in 2007, unlike the DJIA and then came back down. Today there is slight improvement but still very far from what the FED would like to see.
גם כאן בגרף לטווח ארוך רואים את הצניחה במשבר הדיפלציוני של השפל הגדול בשנות ה 30. לאחר מכן היתה עליה בתאוצת הכסף שהגיעה לשיאה, שוב, כמה מפתיע, בתחילת שנות ה 80. שם נגמר הקיץ ונכנסו לתקופה הדיסאינפלציונית של הסתיו. בשנת 2000 או 2007 תלוי לפי איזו מדידה נגמרה תקופה זו והחלה תקופת הדיפלציה כאשר אנו רואים את הצניחה בקו אנכי שמסלמת זאת טוב מכל. מאז למרות ההתאוששות לכאורה ניתן לראות שתאוצת הכסף לא ממש מתאוששת. אנו נמצאים היום בחורף. נא להצטייד במעילים.
Here too in the long term chart we see the crash during the deflatinoary crisis of the Great Depression in the 30's. Then velocity rose and reached a record again how surprising in the begining of the 80's. Then summer ended and Autumn began. In 2000 or 2007 depending on the measure autumn ended and we entered winter. The vertical decline shows this deflationary bout best. Then despite the alleged recovery we can see that velocity is not really recovering. We are now in winter. Please wear your coats.
בגרף הבא רואים את M2, M3, ואת ה CPI שהיה בשימוש עד 1982 ואת ה CPI שבשימוש מאז. הסיבה לשינוי היא שהחליטו לנסות לטאטא את האינפלציה שהיתה בזמנו מתחת לשטיח, והפד, או הממשל בדיוק כמו אנשים אחרים, גם הם בני אדם וגם הם נכנסים לפאניקה ממש בתחתית ולאופוריה בשיא. אחת הדוגמאות היא המקרה הזה. כאשר כולם חשבו שהאינפלציה הולכת לצאת משליטה החליטו לנסות נוסחא אחרת שתראה אינפלציה יותר מתונה. אם מרבית האנשים הם בעלי התנהגות עדרית, הרי שממשלות הם העדר של העדר. הן תמיד מגיבות באיחור. דוגמא מצויינת נוספת היא חוק גלאס סטיגל שנכנס לתוקף בשנת 1933, קצת לאחר התחתית של השוק הדובי, ובוטל ב 1999, סביב זמן השיא של השווקים. דוגמא נוספת היא פישר בארץ. כל הזמן שהנדלן טס לשמים מנסים לעצור את זה. תמיד כאשר הכלכלה מתחממת יותר מדי מנסים לעצור אותה(למשל ע"י העלאות ריבית). אבל היא לא עוצרת עד שלא מגיע הזמן שלה לעצור(שוק חופשי).
In the next chart we see M2, M3 and CPI which was used till 1982, and the CPI which is in use since. The reason for the change is that they decided to try and hide inflation under the rug at the time, and the FED, or the government, just like other people, are also human beings and they too panic at lows and are euphoric at highs. One of the examples is this case. When everyone thought that inflation was going out of control they decided to try a different way to calculate it which will show more moderate inflation. If most people like to herd, then governments are the herd of the herd. They always respond late. Another good example is the Glass-Steagall act which was passed in 1933, a little after the bottom of the bear market, and was cancelled in 1999, around the market's top. Another example is Israel's central bank's chairman. All the while real estate is flying they keep trying to stop it. Always when the economy is heating up too much they try to stall it(for instance by raising rates). But it does not stop till the time comes for it to stop(free market).
אבל כאשר היא עוצרת ומתפתח משבר, אז שוב הממשל נוהג באיחור ומנסה הפעם להילחם במשבר. זה אף פעם לא מצליח להם. פישר היום נלחם במשכנתאות וזה לא עוזר. אבל כשלבסוף כולם יקבלו מה שהם רוצים והשוק אכן יתחיל לצנוח(והוא יצנח), הוא הולך לרדת הרבה יותר ממה שהם מקווים לו והם עוד ינסו לעצור את ירידת מחירי הדירות בארץ, תזכרו מה שאני אומר לכם. בארה"ב לא אתפלא אם בתחתית של השוק הדובי הדיפלציוני בעוד מספר שנים, ינסו לחזור לנוסחא הישנה של ה CPI על מנת לנסות להצביע על אינפלציה גבוהה יותר. כאשר השוק אופטימי גם הממשלה אופטימית ומעבירה חוקים אופטימיים ומתירנים. כאשר השוק פסימי גם הממשלה פסימית ומעבירה חוקים פסימיים ומגבילים. הם לא באמת מנסים לשנות כלום, רק זורמים עם העדר וההרגשה הכללית של הציבור. במקום להיות לפני הלהקה, הם תמיד מאחוריה.
עכשיו שימו לב ל M3 ו M2 שאחוז השינוי שלהם נמצא בירידה. ה CPI הישן מתקרב לרמות של שנות ה 80 אך א. עדיין לא שם ו ב. כל פעם שהגיע לאיזור סביב 8-10% כפי שרואים גם בשנות ה 20 זה הוביל למשבר.
But when it does stop and a crisis develops, then again the government acts late and this time tries to fighs the crisis. It never works for them. Fisher is fighting mortgages and it does not work. But in the end when everyone will get what they want and the market will begin to slide(and slide it will) it is going to go down more than they are hoping for and they will try to stop the decline in real estate prices in Israel, remember what I am saying. In the USA I will not be surprised if at the end of the deflationary bear market in a few years, they will try to go back to the old measure of CPI to try and show higher inflation. When the market is optimistic so too is the government which passes optimistic and lenient laws. When the market is pessimistic so too is government which passes pessimistic and restrictive laws. They don't really try to change anything, they just flow with the herd and the general feeling of the public. Instead of being ahead of the pack, they are always behind it. Now notice that M3 and M2 rate of change is in decline. the old CPI is close to the 80's level but A. Not yet and B. Each time it has gone to around 8-10% as we can see even in the 20's it has lead to a crisis.
עכשיו אנו רואים שוב את M3 + קרדיט. שימו לב שהוא פשוט לא מצליח לגדול. אנו רואים את אחוז השינוי השנתי בירוק, שהחל לצנוח בסוף 2008 ועד אמצע 2010. אחוז שהוא פחות מ 0% אומר שבעצם יש קיטון בכמות הכסף והקרדיט מה שבעצם עונה על ההגדרה הנכונה של דיפלציה. זה מה שהיה לנו בסוף 2008, כל 2009 ותחילת 2010. המאמצים של הפד נשאו פרי בסוף 2010 כאשר אחוז השינוי חזר מעלה והגיע לכ 2%. זו כמובן עדיין לא אינפלציה אך ניתן לקרוא לזה ריפלציה. אולם כיום אנו שוב בדיפלציה כאשר כמות הכסף היום קטנה יותר מאשר היתה לפני שנה בדיוק.
Now we see M3+credit. Notice it simply does not manage to expand. We see the rate of change in green, which began to plunge at the end of 2008 till the middle of 2010. A lower percentage than 0% basically means there is a decline in the amount of money and credit year over year which is the definition of deflation. This is what we had in the end of 2008, all of 2009 and the begining of 2010. The FED's attempts were successful for a little while at the end of 2010 when the rate of change went back up to 2%. This is still not inflation of course but we can call it reflation. But today we are again in deflation when the amount of money today is lower than it was exactly a year ago.
כאן אנו רואים את ה M3+קרדיט בתוספת החוב הממשלתי. החוב הממשלתי גודל וההוצאות גדלות על מנת לנסות ולפצות על המחסור בכסף. בואו נראה אם זה עוזר. אפשר לראות לבד שלא ממש. שוב, תנסו לדמיין מה יקרה כאשר כל הנסיונות לחתוך בהוצאות הממשלתיות יביאו לירידות נוספות.
This is M3+Credit with government debt. Government debt is growing and spending is growing to try and make up for the lack of money. Lets see if it works. We can tell it doesn't really. Again, imagine what will happen once all the attempts to cut government spending lead to further declines.
גם בגרף הבא רואים את אותו הדבר. כאן בנוסף יש לנו את ה CPI שוב, ואת ה CPI "ללא שקרים" שגם הוא טרם חזר לרמות של שנות ה 70.
In this next chart we see the same thing. Here in addition we have the CPI again and the CPI "without lies" which too has not gone back to the 70's level yet.
בגרף הבא רואים מבט ארוך טווח יותר על M3+קרדיט ואחוז השינוי שלו, וניתן לראות שזה ממש לא אינפלציוני אלא דיפלציוני אם משווים לשנות ה 70.
The next chart shows a long term look at M3+Credit and its rate of change. We can see it is really not inflationary but deflationary if we compare it to the 70's.
את שני הגרפים הבאים למי שעקב בשבועות האחרונים לא צריך להסביר יותר מדי.
The next two charts are self explanatory for whoever has followed in the last few weeks.
ה CPI שוב אנו רואים, עדיין לא ברמות של 2007.
CPI again we see, still not back at 2007 levels.
הצמיחה נמצאת במגמת ירידה איך שלא נסתכל על זה, ארוכת טווח או קצרת טווח.
Growth is in decline no matter how we look at it, short or long term.
אוקיי, אולי הנתון הבא ייראה אינפלציוני למישהו. אחוז האבטלה נמצא בעליה למעשה כבר משנת 2000. בשנת 2007 הוא קבע שפל גבוה יותר, שזו ההגדרה של מגמת עליה, למרות השיאים החדשים בשוק. לפני שנתיים הוא פשוט טס, וגם הירידה הקטנה שלו מאז, לא משנה את המגמה. לדעתי כל עוד אחוז האבטלה לא יורד אל מתחת ל 8% רבעוני, הוא בדרך אל מעל ל 11%.
Ok, maybe the next piece of data will look inflationary to someone. The unemployment rate has been rising basically since 2000. In 2007 it made a higher low which is the definition of an uptrend, despite the new nominal highs in the market. Two years ago it skyrocketed, and even its small decline since, does not change the trend. I think that as long as it stays above 8% quarterly, it is on the way to over 11%.
נחזור להווה. בדולר, ה DSI 30 ימים שלו ירד אל מתחת ל 9%, וממוצע חמישה ימים עומד על 5.2% בלבד, בעוד 10 ימים על 6.5%. בכסף אנו רואים שהמחזורים בתעודה על הכסף היו גבוהים יותר מהמחזורים על ה SPY שהיא תעודה על מדד סנופי, שהיא בד"כ אחת מהתעודות הכי כבדות בשוק. בנוסף, אלה היו המחזורים הכי גבוהים בהיסטוריה של התעודה. זה אומר שהאחרונים נכנסים כעת במאסות ויכול להיות שאנו מתקרבים ל capitulation.
Back to the present. In the Dollar, the 30 day DSI is under 9%, and the 5 day avg is at 5.2% only, while the 10 day is at 6.5%. In Silver, we see the volume on the SLV ETF was higher than the volume on the SPY ETF which is usually one of the heaviest traded in the market. In addition, those were the highest volume days in the history of the ETF. This means that the last ones are coming in now en masse and we could be very close to capitulation.
בזהב, הוא מבצע בינתיים את מה שנצפה לפני מספר שבועות וגם הוא נמצא ב BLOWOFF של גל חמישי, ובואו נראה גם את מבנה הגלים שלו.
Gold in the meanwhile is doing what was predicted of it and is also in a BLOWOFF of a fifth wave, and lets see the wave structure.
בויקס, למרות העליות במדדים הויקס עלה ביום שישי ובסה"כ לא שבר את תחתית שבוע שעבר שלו עת דיברנו על ה"הכנה" ואח"כ ה"איתות" למהלך עולה בויקס. המהלך עדיין בתוקף ואני חושב שיבוא לידי ביטוי במהלך השבועות הקרובים. אגב, את השבוע סגר הויקס בעליה של ארבע עשיריות, למרות עליות של כשני אחוז במדדים בסיכום שבועי.
The VIX despite the rise in the indexes rose as well on Friday and did not break last week's bottom when I spoke about the "setup", and then the "signal" for an upwards move in the VIX. It is still in play and I think it will start affecting the market in the coming weeks. BTW, the VIX closed the last week up 0.41%, despite about 2% rise in the indexes on a weekly basis.
ולבסוף, הדאו פרץ בינתיים את קו ההתנגדות ארוך הטווח שאנחנו מכירים כ"כ טוב. שימו לב שדבר דומה היה בשנת 2002 עת הוא ירד מתחתיו לחודש אחד אך לבסוף נתמך עליו והמשיך קדימה. בנוסף, מדובר רק בגרף חודשי בלבד ולא רבעוני או שנתי, ככה שקשה לדעת כמה פריצה זו היא אמינה. אך כל עוד הדאו נשאר מעל רמת 12,400 מבחינה חודשית, ניתן לו את האפשרות להמשיך קדימה. חזרה פנימה תאשר שזו היתה שבירת שווא ושהמדד חוזר למטה. בנוסף, נראה שמשלימים חמישה גלי יתד, כאשר קו היתד התחתון נמצא סביב הקו של התעלה. כלומר שבירת קו התעלה כמוה גם תהיה שבירת קו היתד ויינתן איתות אמין בסגירה חודשית מתחת ל 12,400 לשורט.
Finally, the Dow has for now broken above the long term resistance line we know so well. Notice that a similar thing happened in 2002 when it came above it for one month but in the end found support on it and kept rising. Also, it is only a monthly chart and not quarterly or annual, so it is hard to tell how credible this break is. But as long as the Dow stays above the 12,400 level monthly, we will let it run with it. Coming back underneath will signal it was a false break and that the index is going back down. Also, it seems it is completing five wedge waves, when the lower line is around the same line of the channel. So breaking the channel line will be in sync with a break of the wedge line and will provide a credible Short signal with a monthly close under 12,400.
בדף על האירועים במזרח התיכון רשמתי שיש קשר בין מה שקורה בעולם מבחינת אסונות, לבין הפסיכולוגיה האנושית. טבע הוא טבע בין אם מדובר בבן אדם או בסופת טורנדו. בדף התחזיות לעתיד רשמתי בתחילת חודש אפריל שיהיו יותר ויותר אסונות טבע. בשבוע האחרון התברר שהטורנדו האחרון בארה"ב היה הקטלני ביותר מאז 1925, רגע לפני השפל הכלכלי הגדול. הסופה השלישית בחומרתה היתה בשנת 1932, בעיצומו של השפל. הסופה הרביעית בחומרתה היתה שוב, "במקרה" ב 1974, גם כן בעיצומו של מיתון משמעותי. מקריות? כמובן שלדעתי לא. וזה רק יילך ויתגבר. וזה עוד בלי שדיברנו על ה DUST BOWL. בסקירות האחרונות ניסיתי להראות למה לדעתי העולם צועד לשפל כלכלי דיפלציוני, שלא היה לנו כמותו 80 שנה. מטבע הדברים כל דור חושב שימי הדיפלציה נגמרו, ושמעתה צריכים להתמודד בעיקר עם אינפלציה, בגלל שמדובר באירוע של פעם במאה בערך. דורות חדשים נולדים ושוכחים שיעורים ולקחים שלמדו דורות קודמים. מחזוריות השוק חזקה מכולם וזו לעולם לא משתנה. אף בנק מרכזי לא יכול למנוע שפל כלכלי דיפלציוני אם כזה צריך לבוא. הנתונים מראים שהוא בדרך, ויחד איתו אירועים שיהיו מאוד לא נעימים. רק הזמן יגיד, אבל חשוב להתכונן בשביל לדעת להינצל.
In the page about the events in the middle east I have written there is a connection between disasters in the world, and the human psychology. Nature is Nature whether it is a Tornado or a human being. In the Predictions for the future page I have written at the begining of April that there will be more and more natural disasters. In the past week we have found out that the tornado in the states was the most lethal since 1925, right before the great depression set in. The third most lethal was in 1932, at the height of the depression. the fourth most lethal was surprisingly in 1974, also amidst a severe recession. Coincidence? of course I think not. It will only keep getting worse. And this is without even talking about the Dust Bowl. In the recent analysis I have tried to show why the world I believe is walking towards a severe deflationary depression, one which we have not had for around 80 years. Naturally every generation thinks that deflation days are over, and now we only have to cope with inflation, because it is about a once in a century occurance. New generations are born which forget the lessons learned by previous generations. Market cycles are stronger than everyone and they never change. No central bank can prevent a deflationary depression if such one should occur. Data shows it is on its way, along with other unpleasant events. Only time will tell, but it is important to prepare, so that you know how to survive.
Continuing my last analysis, we are in the third part of the special analysis. I wanted to begin this time with an answer to a popular belief which I encounter many questions about, that earnings determine stock prices. Earnings show a company's achievements in the past quarter. They do not show what will happen in the next quarter. Around the 2008 highs everyone was optimistic due to record earnings, on the other hand around the lows of 2009 all the "analysts" and "economists" expected the markets to keep going down and their reason was earnings. You simply cannot rely on that. Furthermore, even if you did manage magically to predict that companies will be profitable, it does not guarantee you success in the market. There have been cases in the past, such as 1973-4, where earnings went up quarter after quarter and the S&P500 at the same time declined 50%. So in short, earnings are yesterday's news.
בגרף הבא רואים גם למה לא ניתן לסמוך על ציפיות הרווחים של אנליסטים. האנליסטים סה"כ מושפעים גם הם מפסימיות ואופטימיות בשוק. בתחתית - הם מנפקים תחזיות שחורות. ובשיא - ורודות. שימו לב בגרף הבא, באדום הרווחים ובירוק התחזיות, מי עוקב אחרי מי? רואים שכאשר הרווחים עולים, אז אח"כ גם התחזיות, וכאשר הם יורדים, אז התחזיות מתחילות לרדת. כלומר - הם לעולם לא צופים מראש את הירידה ברווחים, אלא אך ורק בדיעבד.
In the next chart we also see why we cannot rely on expected earnings by analysts. Analysts are usually also affected by pessimism and optimism in the market. At bottoms - they make black predictions. At tops - pink predictions. Notice in the next chart, in red are the earnings and in green the predictions, who follows who? We see that when earnings rise, then follow the predictions, and when they fall, predictions start to fall. In other words - They never PREDICT ahead of time the decline in earnings, but just after the fact.
אם השווקים היו באמת מושפעים מאירועים חיצוניים ומתמחורים רציונליים הם היו נראים כמו בתמונה הבאה. העובדה שהם לא נראים כך, מוכיחה שלנסות לצפות את השוק לפי אירועים או רווחים זה פשוט ההיפך הגמור מאיך שצריך לפעול. תנסו לצפות את האירועים ואת הרווחים לפי השוק, ותראו שיהיה לכם הרבה יותר מזל.
If markets were really affected by events outside of the market, and rational pricing, they would look like the next picture. The fact they do not look like this, proves that trying to predict markets based on events or earnings is simply opposite of how one should act. Try to predict events and earnings according to markets, and see you will have much better luck.
בפעם הקודמת התייחסיתי לדיבורים על הכלכלה החדשה, שתמיד מגיעים לשיא בשיא, ויורדים עם התממשות משבר שאף אחד לא צפה. הפעם אני רוצה להראות זאת בצורה גרפית. שימו לב בגרף הבא, שהדיבורים על "הכלכלה החדשה" הגיעו לשיא בשנת 2000 ועם ירידת השוק גם הם ירדו. לכן כל מי שמנסה לשכנע אתכם שמה שקרה בעבר לא יכול לקרות היום, פשוט טועה. ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה.
Last time I referred to the talk about the new economy, which always reaches a peak at market peaks, and then comes down along with a crisis that no one expected. This time I want to show it in a graphic way. Notice that in the next chart, the talks about the "new economy" reached their peak in 2000 and went down along with the market. So anyone who is trying to convince you that what happened in the past cannot happen today is just wrong. History always repeats itself.
בגרף הבא אני רוצה להראות עידכון לגרף שהראיתי בעבר, אחוז הדיווידנד בדאו. למה הגרף הזה חשוב? כי במצב נורמלי, ולא בעת בועה, משקיעים קונים מניות של חברות טובות שהם מאמינים שיראו מהן יותר כסף דרך דיווידנדים. לעומת זאת בעת בועות כולם בטוחים שיעשו "מכה" רק מרווחי הון ואחוז הדיווידנד בד"כ ממש לא משנה. שימו לב למשל לאיזה אחוז נמוך הדיווידנד הגיע בשנת 1929, דבר שסימן שיא. לעומת זאת בתחתית מחיר המניות כבר היה כ"כ נמוך שעל כל 5 דולר קיבלת כדולר בדיווידנדים, דבר שכמובן הצדיק כניסה חזרה לשוק. אח"כ גם השיא של 1936 והתחתית של 1942. אח"כ יש לנו את השיאים לאורך שנות ה 60 וה 70 שגם הם היו סביב אותו האחוז. אבל באמצע שנות ה 90 בשיא ימי הבועה נפל דבר. משקיעים כ"כ התלהבו ממניות שהדיווידנדים כבר ממש לא עניינו אותם. המניות הגיעו למחירים כאלה שרק על כל 70 דולר היית מקבל דולר כדיווידנד. מאז עקב הנפילות היה שיפור מסויים, אך היום עדיין האחוז נמוך היסטורית ונמצא הרבה מעל תחתיות קודמות ואפילו הרבה מעל שיאים קודמים. השוק ממש לא זול. הגרף בצד ימין הוא יחס PE(PRICE TO EARNINGS RATIO או מכפיל רווח). גם כאן, למרות שיפור מלמעלה מ 100 לפחות מ 20, עדיין היסטורית היחס קרוב הרבה יותר לאיזורי שיאים קודמים מאשר תחתיות קודמות. האיזור הוא פחות או יותר בין 7 ל 9 דולר ואילו היום אנחנו פי 2 מכך.
In the next chart I want to show an update to a chart I've shown before, The Dividend yield of the Dow. Why is this chart important? Because in normal times, not during a bubble, investors buy stocks of good companies that they believe will give higher dividends. On the other hand during bubbles everyone is sure they can become rich from capital gains and the dividend yield doesn't really matter. Notice for example the low yield it has reached in 1929, which marked a top. On the other hand at the bottom the price of stocks was already so low that for each 5 dollars you got about one dollar as dividends, which of course justified coming back into the market. Then also the top of 1936 and bottom of 1942. Then we have the highs along the 60's and 70's which were also around the same yield. But in the mid 90's during the height of the bubble days something changed. Investors were so excited about stocks that dividends did not interest them. Stocks reached such valuations that only for every 70 dollars you would get one back as dividend. Since then due to the declines we have seen some improvement, but the yield is still historically low and much higher than previous bottoms or even tops. The market is really not cheap. The chart to the right is the PE ratio, here too despite improving from above 100 to under 20, historically the ratio is still closer to previous top levels than previous bottoms. It is more or less 7 to 9 dollars for a bottom and today we are twice as high.
הנה גרף שמראה את מספר החשבונות החדשים שנפתחו, שנסגרו, ושהיתה התעניינות לגביהם ב 12 חודשים האחרונים. כפי שאנו רואים יש ירידה במספר החשבונות הכולל. האם זה נראה למישהו אינפלציוני?
Here is a chart that shows the number of new accounts opened, closed and inquiries. As we see there is a decline in the total number of accounts. Does this look inflationary to anyone?
בגרף הבא רואים את אחוז החסכון הפרטי לעומת הממשלתי. אנו רואים שמאז שנת 2000 אך בעיקר מאז 2008 אחוז החסכון הממשלתי הוא שלילי. לעומת זאת אנו רואים שבמגזר הפרטי אחוז החסכון דווקא עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז סוף שנות ה 80. למעשה מה שאנו רואים הוא שהממשל מנסה "לפצות" על כך שהמגזר הפרטי מוציא פחות, ולכן הוא מבזבז יותר במקום. בנוסף אנו רואים גם כאן שההשקעות נמצאות בירידה מאז 2010. ברגע שהממשל יבזבז פחות, תחת לחץ הציבור האמריקאי והרפובליקנים, האם זה יהיה אינפלציונרי או דיפלציונרי?
In the next chart we see the private savings rate compared with the government saving rate. We see that since 2000 but mainly since 2008 the percentage of gov saving rate is negative. On the other hand we see that in the private sector the savings rate has gone to the highest level since the late 80's. What we basically see is that the government is trying to "compensate" for the private sector spending less, so it instead spends more. In addition we see that the investments are declining since 2010. Once the government spends less, due to the pressure being put on it by the public and GOP, is it going to be inflationary or deflationary?
כאן אנו רואים את התפלגות האשראי לפי סוגים, ניתן לראות שיש ירידה בכל סוגי האשראי, דבר שהוא כמובן לא אינפלציוני.
Here we see the different kinds of credit by type, we can see a decline in all types, which is of course not inflationary.
כאן אנו רואים את המשכונים ואת פשיטות הרגל. גם כאן אנו רואים שינוי קטן ביותר שהוא לא אינפלציוני.
Here we see foreclosures and bankruptcies, here too there is a small change which is not significant and not inflationary.
מכאן ל CPI, וכאן אנו רואים שלא חזרו לרמות שהיו לפני המשבר, ואפילו לא לרמות שהיו מייד לאחר התחתית. גם זה לא אינפלציוני.
Now to the CPI, and here we see they have not gone back to pre crisis levels, and not even to levels reached right after the bottom. This too is not inflationary.
עכשיו לתאוצת הכסף עליה דיברנו בחלק הראשון, עת ציינתי שגם ביפן היתה ירידה בתאוצת הכסף במהלך התהליך הדיפלציוני שהיא עוברת. גם כאן אנו רואים שגם בארה"ב תאוצת הכסף עם כל הנסיונות של הפד היא לא ברמה שמתקרבת לאינפלציה בכלל.
Now to the Velocity of money which we talked about in the first part, when I mentioned that in Japan as well there was a decline in the velocity of money during the deflationary process it has been undergoing. Here too we see that in the USA also the velocity with all the attempts by the FED is not at a level even close to inflation.
כאן אנו רואים את ה CPI הגולמי, ללא מחירי אנרגיה ומזון, שימו לב לירידה התמידית מאז תחילת שנות ה 80, במהלך גל V הדיסאינפלציוני, שימו לב לירידה גם ביחס ל 2006 ואף ביחס ל 2008 כאשר במהלך 2010 היה ממש על גבול השלילי. מעבר חזרה לשלילי תקבע את העובדה שקיימת דיפלציה במחירים של רוב הדברים למעט אנרגיה ומזון.
Here we have Core CPI, excluding energy and food prices, and notice the constant decline since the begining of the 80's, during the disinflationary wave V, notice also the decline compared to 2006 and even 2008 when during 2010 it was verging on negative. Turning negative again will cement the fact that there is deflation in the prices of most goods excluding food and energy.
כאן אנו רואים הלוואות רכב(אדום) ומשכנתאות(כחול), בשניהם החלה ירידה לקראת סוף 2003(הממ זוכרים...שם היה גם השיא בצמיחה?) כאשר מאז אין שיפור של ממש. גם כאן, מדובר בהחלט לא בתופעה אינפלציונית אלא דיפלציונית.
Now to Auto Loans and Mortgage loans, both of which started declining near the end of 2003(hmmm remember...that's also where the peak of GDP was?) since then there is no real improvement. Here too, this is definitely not an inflationary phenomenon but a deflationary one.
כאן אנו רואים בצד שמאל את משלוח המוצרים, שגם כן לא נראים הכי טוב בעולם, את בניית הבתים שלא למגורים שגם כן במצב דיפלציוני, ואת הזמנות מוצרים ברי קיימא שנמצאות בירידה.
On the left side we see the capital goods shipments, which do not look the best, then nonresidential construction which are in a deflationry situation, and the capital goods orders which is also in decline.
כאן אנו רואים את הבסיס המוניטרי של הפד, שממשיך לעלות ולעלות, אך שימו לב שלמרות עליה זו כל שאר הנתונים מראים שהיא לא מצליחה להביא לתוצאה המקווית. לאחר אסון התיאומים ניסה הפד גם כן להזרים כספים וזאת הנקודה הקטנה שמוקפת בעיגול שאנו רואים בצד שמאל. אין מה להשוות בין זה לבין מה שאנו רואים היום. הזרמת כספים חסרת תקדים שפשוט לא באה לידי ביטוי בכלכלה.
Now to the FED monetary base, which keeps on rising and rising, but notice that despite this rise all of the other data shows it does not manage to give the hoped result. After 9/11 the FED also tried to inject money and that's the little circled bleep we see on the left side. There is no comparison between that and what we see today. Unprecedented injections just do not show up in the economy.
בגרף הבא רואים שוב, בחלוקה לערים את השינוי בפיגורים של למעלה מ 90 יום בתשלומי משכנתא. תסתכלו טוב בגרף הזה, האם כך נראית אינפלציה? האם כך נראית התאוששות? הממוצע הלאומי הוא עליה של 0.1% בפיגורומים, וזה בשנת התאוששות.
In this next chart we see again, the change in delinquency rates over 90 days for mortgage payments. Take a good look at the chart, is this what inflation looks like? Is this what a recovery looks like? the national average is a rise of 0.1% in the delinquencies, and this is in a recovery year.
הגרף הבא מראה את חדלות הפירעון של הלוואות סטודנטים, למעלה מ 60 יום. גם כאן, יש הרעה בהרבה מאוד מקומות.
This chart shows the 60 day rate of student loans. Here too there is a worse situation in many places.
כאן אנו רואים את אחוז השינוי באשראי הפד, מול גרף סנופי. אשראי הפד הוא האשראי שמעניק הפד למוסדות שונים, בד"כ בעיתות צרה. ניתן לראות למשל, שבירידות בשנת 2001 היתה עליה של כ 20% בכמות האשראי שהעניק הפד. ניתן לראות גם את הקפיצה לאחר אסון התאומים(בעיגול). לאחר מכן היתה ירידה בכמות האשראי ש"לא אישרה" את המשך הירידות בשוק, כאשר זה היה בגל המסיים של הירידות בשוק. לאחר מכן היתה שוב עליה בכמות האשראי לאחר פשיטת הרגל של בר סטרנס, אך העליה הרצינית היתה כמובן בשיא המשבר, אמצע גל 3 של (3). אח"כ שוב בגל המסיים היתה ירידה באחוז השינוי וצניחה גדולה יותר באמצע גל 3 של (A). לאחר מכן היתה עליה קלה בגל 4, ומאז ירידה מתמידה שלא אישרה את גל (B). ובכן אנו רואים מאז נובמבר שוב עליה בכמות האשראי שנאלץ להעניק היום הפד, שלא מאשרת את העליות מאז נובמבר. כיום הפד נאלץ עדיין להעניק כ 20% אשראי יותר ממה שהעניק בעת הזו לפני כשנה, דבר שמסמן הרעה מתחת לפני השטח.
Now we see the rate of change in FED credit, with S&P500 chart. The FED credit is the credit the FED provides different institutions, usually during times of trouble. We can see for instance, that during the declines of 2001 there was a 20% rise in the amount of credit provided by the FED. We can also see the jump after 9/11(circled). Afterwards there was a decline in the amount of credit which did not confirm the declines in the market, as that was the ending wave. Afterwards there was a rise again after Bear Sterns, but the serious rise was of course at the height of the crisis, the middle of wave 3 of (3). Then again during the ending wave there was a decline in the rate of change and a bigger decline in the middle of wave 3 of (A). Then a slight rise in wave 4, and since then a continuing decline that did not approve wave (B). Well since November we see again a rise in the amount of credit the FED has to give to institutions, which does not approve the rise since November. Today the FED still has to provide about 20% more credit than what he did a year ago today, which signals trouble beneath the surface.
כאן אנו רואים גרף ארוך טווח יותר של הבסיס המוניטרי, כאשר רואים שהוא נותר נמוך יחסית עד אמצע שנות ה 70, אז החל לעלות ועבר לעליה אנכית בשנים האחרונות, כל זאת בנסיון להתגבר על הכוחות הדיפלציוניים הפועלים, אך ללא הצלחה. ללא גידול משמעותי בבסיס המוניטרי ראינו אינפלציה רבה בשנות ה 70, ולעומת זאת מאז כל הגידול שבעולם לא הצליח להביא אותנו אפילו קרוב לשם. הסייקלים ממשיכים לעשות את שלהם.
This is a longer term chart of the monetary base, where we see it has stayed relatively low till the mid 70's, then began to rise and has moved to a vertical rise in the last few years, all of this in an attempt to overcome the deflationary forces in action, but without success. With no big rise in the monetary base in the 70's we saw alot of inflation, and now all the expansion in the world of the monetary base did not manage to bring us even close. The cycles keep doing their thing.
כאן אנו רואים את ה GDP בזהב במקום בדולרים. גם כאן רואים ירידה תמידית בצמיחה, ירידה שמלמדת אותנו שכל הנסיונות של הפד בעשור האחרון היו לשווא.
Here we see GDP priced in Gold instead of Dollars. Here too we have a continious decline in growth, one which teaches us that all of the FED's actions in the past decade were in vain.
בהתאם, בואו נראה את שווי משקי הבית בארה"ב בזהב(קרי, בכסף אמיתי) ניתן לראות ירידה מתמדת מאז שנת 2000 ולמעשה היום שווי שקול לזה של שנות ה 50. ניתן לראות שהמצב רק הולך ומחמיר, כאשר מסומנות על הגרף קודם כל התחלת הירידה במחירי הבתים, לאחר מכן השיא הנומינלי של הדאו בשנת 2007, ואח"כ ה"תחתית" של 2009. מבחינת משקי הבית, מדובר בבור ללא תחתית.
Accordingly, lets examine the total household net worth in Gold(meaning in real money), we can see a steady decline since 2000 and today the actual net worth is the same as that in the 50's. We can see the situation is only getting worse, where mentioned on the chart is first the begining of the slide in home prices, then the nominal dow record in 2007, and then the "bottom" of 2009. Where households are concerned, it is a bottomless pit.
ומה לגבי ה PPI? גם כאן אנו רואים שה CORE נמצא סביב ה 0% לעומת כ 5% ב 2008.
What about the PPI? Here we also see the Core PPI is around 0% compared with 5% in 2008.
דיברנו על קונצנזוס. שימו לב לגרף הבא. בצד שמאל - אחוז היועצים השוריים היום גבוהה יותר מאשר היה בשיא ב 2007. בצד ימין 67% ממנהלי הקרנות נמצאים במשקל יתר על מניות, האחוז הגבוה ביותר מאז החלה להישאל שאלה זו בסקר באפריל 2001.
We've talked about consensus. Look at the next chart. On the left - the percentage of bullish advisors is higher than at the record of 2007. On the right side 67% of hedge fund managers are overweight equities, the highest percentage since the question started getting asked in the survery in April 2001.
בגרף הבא רואים את אחוז המזומן אצל קרנות נאמנות, אשר נמצא בשפל היסטורי. שימו לב שכל פעם כאשר האחוז יורד מתחת ל 5% זה קורה בסביבת שיאים, ולעומת זאת בתחתיות אחוז המזומן נמצא סביב 10-13%. בשיא בשנת 2000 היה רק 4% מהכסף אצל קרנות הגידור במזומן. בשיא בשנת 2007 היה רק 3.5% מהכסף במזומן, דבר אשר בזמנו היה שפל היסטורי חדש. ואילו לקראת שיא גל (A) שנה שעברה האחוז שבר שפל נוסף וירד ל 3.4% בלבד. עוד מעט לא יישאר מי שיקנה. אנו נמצאים בתקופת אופוריה היסטורית, כאשר גם מפולות כמו 2000-2002 וכמו 2008-2009 לא העלו את אחוז המזומנים ליותר מאשר 6-7%.
In this next chart we see the percent of cash in mutual funds, which is at a historical low. Notice that every time when the percentage goes underneath 5% it happens around tops, and on the other hand in bottoms the percentage of cash is around 10-13%. At the 2000 top only 4% of money at mutual funds was in cash. At the 2007 highs only 3.5% was in cash, which at the time was a new low. And towards the top of wave (A) last year it has broken a new record going down to 3.4% alone. Soon there will be no one left to buy. We are in an extremely euphoric period of time, when even crashes such as 2000-2002 and 2009-9 did not raise the percentage of cash to more than 6-7%.
נחזור לפד. אז סיכמנו שלמרות הזרמות חסרות תקדים של הפד, הכסף לא עושה את דרכו לכלכלה, לא ניתן אשראי, ולכן אין גם התאוששות אמיתית. תגידו לי אם הגרף הבא נראה לכם אינפלציוני או דיפלציוני. כאן רואים את הרזרבות של הבנקים, במיליארדי דולרים. עד 2008, הבנקים השתמשו ברוב הכסף, ושמרו מיליארדים בודדים. אך מאז, 1.2 טריליון מהכסף שניתן להם נשאר אצלם. דמיינו לכם שאתם קמים מחר בבוקר, הולכים לבנק והוא נותן לכם הלוואה באפס אחוז, למעשה 1.2 טריליון דולר כסף חינם, ואומר לכם תעשו איתו מה שבא לכם. חלק אתם משקיעים בשוק ההון, ומרוויחים על כך 10% בשנה(בזמן שלבנק אתם לא מחזירים כמעט כלום). חלק אתם משקיעים באג"חים, ומרוויחים מספר אחוזים בודדים. חלק אתם מחזירים לפיקדון בבנק, ומקבלים מהבנק ריבית, על הכסף שהבנק נתן לכם! והאם כל זה עולה לבנק כסף? לא, השכן שלכם שילם בשביל זה. זה בדיוק מה שקורה כאן. הממשל או הפד לוקח כסף ממשלמי המיסים, נותן אותו לבנקים, בשביל שהבנקים ירימו את השוק או יקנו אג"חים מאותו הממשל ממש, או יפקידו את הכסף בפיקדון של אותו הפד ממש, והאזרחים משלמים על הכסף שהממשל והפד נותנים לבנקים על הכסף שלהם עצמם! לא רק שזה לא אינפלציוני, לא רק שזה ממש לא יתרום להתאוששות, זה גם הונאת פונזי של ממש.
Back to the FED. We have summed up that despite unprecedented injections by the fed, money does not make its way into the economy, credit is not being given and so there is no real recovery. Tell me if this next chart seems inflationary or deflationary to you. We see excess reserves, where 1.2 trillion of the money given to banks is kept by them. Till 2008 they used most of the money. Imagine you wake up tomorrow morning, go to the bank and it gives you a 0% loan, basically 1.2 trillion dollars of free money, and tells you to do whatever you want with it. Some of it you put into equity markets, and gain 10% a year(while hardly returning anything to the bank), some go to bonds and make single digit gains. Some you deposit back at the bank, and receive interest from the bank, on the money the bank gave you! And does all this cost the bank any money? No, your neighbor paid for it. This is exactly what is happening here. The FED or the government take money from taxpayers, gives it to the banks, for them to lift the market up or buy bonds from that same government, or deposit it at that same FED, and the citizens pay for the money that the government and the FED give the banks on their very own money! This is not only not inflationary, not only it will not contribute to a recovery, it is also a real ponzy scheme.
שימו לב לאשראי הבנקאי של כל הבנקים המסחריים שהגיע ל 9.5 טריליון בשנת 2008 ומאז ירד אל תוך 2009, תיקן בשנת 2010, וחוזר לרדת. שוב אנו רואים שהכסף לא חוזר לכלכלה, אלא נשאר בבנקים. גם 3 טריליון שהדפיס הפד עד היום, שיועדו להרבה יותר מהלוואות, במידה והם היו מיועדים אך ורק לכך עדיין היו מהווים רק כשליש מכמות הכסף הכוללת. כלומר, הפד לעולם לא יצליח להדפיס מספיק כסף, מספיק מהר, על מנת למנוע משבר דיפלציוני.
Notice the bank credit of all commercial banks which reached 9.5 trillion in 2008 and since then went down into 2009, corrected in 2010, and is going back down. Again we see the money does not go back into the economy, but stays at the banks. Even 3 trillion which the FED has printed so far, and was meant for much more than loaning, if they were meant only for loans they would still be only about one third of the total amount of money. Meaning, the FED could never print enough money, fast enough, to prevent a deflationary crisis.
גם כאן אנו רואים את תאוצת הכסף במדדים שונים. אנו רואים שמרביתם, הירידה שהחלה בשנת 2000 בדומה להרבה גורמים אחרים קבעה שיא נמוך יותר בשנת 2007, בניגוד למדדים, ואז שבה לרדת. היום יש שיפור מסויים קטן אך עדיין רחוק מהרצוי מבחינת הפד.
Here too we see velocity in various measures. We see that in most, the decline started in 2000 like in many other indexes and indicators has made a lower high in 2007, unlike the DJIA and then came back down. Today there is slight improvement but still very far from what the FED would like to see.
גם כאן בגרף לטווח ארוך רואים את הצניחה במשבר הדיפלציוני של השפל הגדול בשנות ה 30. לאחר מכן היתה עליה בתאוצת הכסף שהגיעה לשיאה, שוב, כמה מפתיע, בתחילת שנות ה 80. שם נגמר הקיץ ונכנסו לתקופה הדיסאינפלציונית של הסתיו. בשנת 2000 או 2007 תלוי לפי איזו מדידה נגמרה תקופה זו והחלה תקופת הדיפלציה כאשר אנו רואים את הצניחה בקו אנכי שמסלמת זאת טוב מכל. מאז למרות ההתאוששות לכאורה ניתן לראות שתאוצת הכסף לא ממש מתאוששת. אנו נמצאים היום בחורף. נא להצטייד במעילים.
Here too in the long term chart we see the crash during the deflatinoary crisis of the Great Depression in the 30's. Then velocity rose and reached a record again how surprising in the begining of the 80's. Then summer ended and Autumn began. In 2000 or 2007 depending on the measure autumn ended and we entered winter. The vertical decline shows this deflationary bout best. Then despite the alleged recovery we can see that velocity is not really recovering. We are now in winter. Please wear your coats.
בגרף הבא רואים את M2, M3, ואת ה CPI שהיה בשימוש עד 1982 ואת ה CPI שבשימוש מאז. הסיבה לשינוי היא שהחליטו לנסות לטאטא את האינפלציה שהיתה בזמנו מתחת לשטיח, והפד, או הממשל בדיוק כמו אנשים אחרים, גם הם בני אדם וגם הם נכנסים לפאניקה ממש בתחתית ולאופוריה בשיא. אחת הדוגמאות היא המקרה הזה. כאשר כולם חשבו שהאינפלציה הולכת לצאת משליטה החליטו לנסות נוסחא אחרת שתראה אינפלציה יותר מתונה. אם מרבית האנשים הם בעלי התנהגות עדרית, הרי שממשלות הם העדר של העדר. הן תמיד מגיבות באיחור. דוגמא מצויינת נוספת היא חוק גלאס סטיגל שנכנס לתוקף בשנת 1933, קצת לאחר התחתית של השוק הדובי, ובוטל ב 1999, סביב זמן השיא של השווקים. דוגמא נוספת היא פישר בארץ. כל הזמן שהנדלן טס לשמים מנסים לעצור את זה. תמיד כאשר הכלכלה מתחממת יותר מדי מנסים לעצור אותה(למשל ע"י העלאות ריבית). אבל היא לא עוצרת עד שלא מגיע הזמן שלה לעצור(שוק חופשי).
In the next chart we see M2, M3 and CPI which was used till 1982, and the CPI which is in use since. The reason for the change is that they decided to try and hide inflation under the rug at the time, and the FED, or the government, just like other people, are also human beings and they too panic at lows and are euphoric at highs. One of the examples is this case. When everyone thought that inflation was going out of control they decided to try a different way to calculate it which will show more moderate inflation. If most people like to herd, then governments are the herd of the herd. They always respond late. Another good example is the Glass-Steagall act which was passed in 1933, a little after the bottom of the bear market, and was cancelled in 1999, around the market's top. Another example is Israel's central bank's chairman. All the while real estate is flying they keep trying to stop it. Always when the economy is heating up too much they try to stall it(for instance by raising rates). But it does not stop till the time comes for it to stop(free market).
אבל כאשר היא עוצרת ומתפתח משבר, אז שוב הממשל נוהג באיחור ומנסה הפעם להילחם במשבר. זה אף פעם לא מצליח להם. פישר היום נלחם במשכנתאות וזה לא עוזר. אבל כשלבסוף כולם יקבלו מה שהם רוצים והשוק אכן יתחיל לצנוח(והוא יצנח), הוא הולך לרדת הרבה יותר ממה שהם מקווים לו והם עוד ינסו לעצור את ירידת מחירי הדירות בארץ, תזכרו מה שאני אומר לכם. בארה"ב לא אתפלא אם בתחתית של השוק הדובי הדיפלציוני בעוד מספר שנים, ינסו לחזור לנוסחא הישנה של ה CPI על מנת לנסות להצביע על אינפלציה גבוהה יותר. כאשר השוק אופטימי גם הממשלה אופטימית ומעבירה חוקים אופטימיים ומתירנים. כאשר השוק פסימי גם הממשלה פסימית ומעבירה חוקים פסימיים ומגבילים. הם לא באמת מנסים לשנות כלום, רק זורמים עם העדר וההרגשה הכללית של הציבור. במקום להיות לפני הלהקה, הם תמיד מאחוריה.
עכשיו שימו לב ל M3 ו M2 שאחוז השינוי שלהם נמצא בירידה. ה CPI הישן מתקרב לרמות של שנות ה 80 אך א. עדיין לא שם ו ב. כל פעם שהגיע לאיזור סביב 8-10% כפי שרואים גם בשנות ה 20 זה הוביל למשבר.
But when it does stop and a crisis develops, then again the government acts late and this time tries to fighs the crisis. It never works for them. Fisher is fighting mortgages and it does not work. But in the end when everyone will get what they want and the market will begin to slide(and slide it will) it is going to go down more than they are hoping for and they will try to stop the decline in real estate prices in Israel, remember what I am saying. In the USA I will not be surprised if at the end of the deflationary bear market in a few years, they will try to go back to the old measure of CPI to try and show higher inflation. When the market is optimistic so too is the government which passes optimistic and lenient laws. When the market is pessimistic so too is government which passes pessimistic and restrictive laws. They don't really try to change anything, they just flow with the herd and the general feeling of the public. Instead of being ahead of the pack, they are always behind it. Now notice that M3 and M2 rate of change is in decline. the old CPI is close to the 80's level but A. Not yet and B. Each time it has gone to around 8-10% as we can see even in the 20's it has lead to a crisis.
עכשיו אנו רואים שוב את M3 + קרדיט. שימו לב שהוא פשוט לא מצליח לגדול. אנו רואים את אחוז השינוי השנתי בירוק, שהחל לצנוח בסוף 2008 ועד אמצע 2010. אחוז שהוא פחות מ 0% אומר שבעצם יש קיטון בכמות הכסף והקרדיט מה שבעצם עונה על ההגדרה הנכונה של דיפלציה. זה מה שהיה לנו בסוף 2008, כל 2009 ותחילת 2010. המאמצים של הפד נשאו פרי בסוף 2010 כאשר אחוז השינוי חזר מעלה והגיע לכ 2%. זו כמובן עדיין לא אינפלציה אך ניתן לקרוא לזה ריפלציה. אולם כיום אנו שוב בדיפלציה כאשר כמות הכסף היום קטנה יותר מאשר היתה לפני שנה בדיוק.
Now we see M3+credit. Notice it simply does not manage to expand. We see the rate of change in green, which began to plunge at the end of 2008 till the middle of 2010. A lower percentage than 0% basically means there is a decline in the amount of money and credit year over year which is the definition of deflation. This is what we had in the end of 2008, all of 2009 and the begining of 2010. The FED's attempts were successful for a little while at the end of 2010 when the rate of change went back up to 2%. This is still not inflation of course but we can call it reflation. But today we are again in deflation when the amount of money today is lower than it was exactly a year ago.
כאן אנו רואים את ה M3+קרדיט בתוספת החוב הממשלתי. החוב הממשלתי גודל וההוצאות גדלות על מנת לנסות ולפצות על המחסור בכסף. בואו נראה אם זה עוזר. אפשר לראות לבד שלא ממש. שוב, תנסו לדמיין מה יקרה כאשר כל הנסיונות לחתוך בהוצאות הממשלתיות יביאו לירידות נוספות.
This is M3+Credit with government debt. Government debt is growing and spending is growing to try and make up for the lack of money. Lets see if it works. We can tell it doesn't really. Again, imagine what will happen once all the attempts to cut government spending lead to further declines.
גם בגרף הבא רואים את אותו הדבר. כאן בנוסף יש לנו את ה CPI שוב, ואת ה CPI "ללא שקרים" שגם הוא טרם חזר לרמות של שנות ה 70.
In this next chart we see the same thing. Here in addition we have the CPI again and the CPI "without lies" which too has not gone back to the 70's level yet.
בגרף הבא רואים מבט ארוך טווח יותר על M3+קרדיט ואחוז השינוי שלו, וניתן לראות שזה ממש לא אינפלציוני אלא דיפלציוני אם משווים לשנות ה 70.
The next chart shows a long term look at M3+Credit and its rate of change. We can see it is really not inflationary but deflationary if we compare it to the 70's.
את שני הגרפים הבאים למי שעקב בשבועות האחרונים לא צריך להסביר יותר מדי.
The next two charts are self explanatory for whoever has followed in the last few weeks.
ה CPI שוב אנו רואים, עדיין לא ברמות של 2007.
CPI again we see, still not back at 2007 levels.
הצמיחה נמצאת במגמת ירידה איך שלא נסתכל על זה, ארוכת טווח או קצרת טווח.
Growth is in decline no matter how we look at it, short or long term.
אוקיי, אולי הנתון הבא ייראה אינפלציוני למישהו. אחוז האבטלה נמצא בעליה למעשה כבר משנת 2000. בשנת 2007 הוא קבע שפל גבוה יותר, שזו ההגדרה של מגמת עליה, למרות השיאים החדשים בשוק. לפני שנתיים הוא פשוט טס, וגם הירידה הקטנה שלו מאז, לא משנה את המגמה. לדעתי כל עוד אחוז האבטלה לא יורד אל מתחת ל 8% רבעוני, הוא בדרך אל מעל ל 11%.
Ok, maybe the next piece of data will look inflationary to someone. The unemployment rate has been rising basically since 2000. In 2007 it made a higher low which is the definition of an uptrend, despite the new nominal highs in the market. Two years ago it skyrocketed, and even its small decline since, does not change the trend. I think that as long as it stays above 8% quarterly, it is on the way to over 11%.
נחזור להווה. בדולר, ה DSI 30 ימים שלו ירד אל מתחת ל 9%, וממוצע חמישה ימים עומד על 5.2% בלבד, בעוד 10 ימים על 6.5%. בכסף אנו רואים שהמחזורים בתעודה על הכסף היו גבוהים יותר מהמחזורים על ה SPY שהיא תעודה על מדד סנופי, שהיא בד"כ אחת מהתעודות הכי כבדות בשוק. בנוסף, אלה היו המחזורים הכי גבוהים בהיסטוריה של התעודה. זה אומר שהאחרונים נכנסים כעת במאסות ויכול להיות שאנו מתקרבים ל capitulation.
Back to the present. In the Dollar, the 30 day DSI is under 9%, and the 5 day avg is at 5.2% only, while the 10 day is at 6.5%. In Silver, we see the volume on the SLV ETF was higher than the volume on the SPY ETF which is usually one of the heaviest traded in the market. In addition, those were the highest volume days in the history of the ETF. This means that the last ones are coming in now en masse and we could be very close to capitulation.
בזהב, הוא מבצע בינתיים את מה שנצפה לפני מספר שבועות וגם הוא נמצא ב BLOWOFF של גל חמישי, ובואו נראה גם את מבנה הגלים שלו.
Gold in the meanwhile is doing what was predicted of it and is also in a BLOWOFF of a fifth wave, and lets see the wave structure.
בויקס, למרות העליות במדדים הויקס עלה ביום שישי ובסה"כ לא שבר את תחתית שבוע שעבר שלו עת דיברנו על ה"הכנה" ואח"כ ה"איתות" למהלך עולה בויקס. המהלך עדיין בתוקף ואני חושב שיבוא לידי ביטוי במהלך השבועות הקרובים. אגב, את השבוע סגר הויקס בעליה של ארבע עשיריות, למרות עליות של כשני אחוז במדדים בסיכום שבועי.
The VIX despite the rise in the indexes rose as well on Friday and did not break last week's bottom when I spoke about the "setup", and then the "signal" for an upwards move in the VIX. It is still in play and I think it will start affecting the market in the coming weeks. BTW, the VIX closed the last week up 0.41%, despite about 2% rise in the indexes on a weekly basis.
ולבסוף, הדאו פרץ בינתיים את קו ההתנגדות ארוך הטווח שאנחנו מכירים כ"כ טוב. שימו לב שדבר דומה היה בשנת 2002 עת הוא ירד מתחתיו לחודש אחד אך לבסוף נתמך עליו והמשיך קדימה. בנוסף, מדובר רק בגרף חודשי בלבד ולא רבעוני או שנתי, ככה שקשה לדעת כמה פריצה זו היא אמינה. אך כל עוד הדאו נשאר מעל רמת 12,400 מבחינה חודשית, ניתן לו את האפשרות להמשיך קדימה. חזרה פנימה תאשר שזו היתה שבירת שווא ושהמדד חוזר למטה. בנוסף, נראה שמשלימים חמישה גלי יתד, כאשר קו היתד התחתון נמצא סביב הקו של התעלה. כלומר שבירת קו התעלה כמוה גם תהיה שבירת קו היתד ויינתן איתות אמין בסגירה חודשית מתחת ל 12,400 לשורט.
Finally, the Dow has for now broken above the long term resistance line we know so well. Notice that a similar thing happened in 2002 when it came above it for one month but in the end found support on it and kept rising. Also, it is only a monthly chart and not quarterly or annual, so it is hard to tell how credible this break is. But as long as the Dow stays above the 12,400 level monthly, we will let it run with it. Coming back underneath will signal it was a false break and that the index is going back down. Also, it seems it is completing five wedge waves, when the lower line is around the same line of the channel. So breaking the channel line will be in sync with a break of the wedge line and will provide a credible Short signal with a monthly close under 12,400.
בדף על האירועים במזרח התיכון רשמתי שיש קשר בין מה שקורה בעולם מבחינת אסונות, לבין הפסיכולוגיה האנושית. טבע הוא טבע בין אם מדובר בבן אדם או בסופת טורנדו. בדף התחזיות לעתיד רשמתי בתחילת חודש אפריל שיהיו יותר ויותר אסונות טבע. בשבוע האחרון התברר שהטורנדו האחרון בארה"ב היה הקטלני ביותר מאז 1925, רגע לפני השפל הכלכלי הגדול. הסופה השלישית בחומרתה היתה בשנת 1932, בעיצומו של השפל. הסופה הרביעית בחומרתה היתה שוב, "במקרה" ב 1974, גם כן בעיצומו של מיתון משמעותי. מקריות? כמובן שלדעתי לא. וזה רק יילך ויתגבר. וזה עוד בלי שדיברנו על ה DUST BOWL. בסקירות האחרונות ניסיתי להראות למה לדעתי העולם צועד לשפל כלכלי דיפלציוני, שלא היה לנו כמותו 80 שנה. מטבע הדברים כל דור חושב שימי הדיפלציה נגמרו, ושמעתה צריכים להתמודד בעיקר עם אינפלציה, בגלל שמדובר באירוע של פעם במאה בערך. דורות חדשים נולדים ושוכחים שיעורים ולקחים שלמדו דורות קודמים. מחזוריות השוק חזקה מכולם וזו לעולם לא משתנה. אף בנק מרכזי לא יכול למנוע שפל כלכלי דיפלציוני אם כזה צריך לבוא. הנתונים מראים שהוא בדרך, ויחד איתו אירועים שיהיו מאוד לא נעימים. רק הזמן יגיד, אבל חשוב להתכונן בשביל לדעת להינצל.
In the page about the events in the middle east I have written there is a connection between disasters in the world, and the human psychology. Nature is Nature whether it is a Tornado or a human being. In the Predictions for the future page I have written at the begining of April that there will be more and more natural disasters. In the past week we have found out that the tornado in the states was the most lethal since 1925, right before the great depression set in. The third most lethal was in 1932, at the height of the depression. the fourth most lethal was surprisingly in 1974, also amidst a severe recession. Coincidence? of course I think not. It will only keep getting worse. And this is without even talking about the Dust Bowl. In the recent analysis I have tried to show why the world I believe is walking towards a severe deflationary depression, one which we have not had for around 80 years. Naturally every generation thinks that deflation days are over, and now we only have to cope with inflation, because it is about a once in a century occurance. New generations are born which forget the lessons learned by previous generations. Market cycles are stronger than everyone and they never change. No central bank can prevent a deflationary depression if such one should occur. Data shows it is on its way, along with other unpleasant events. Only time will tell, but it is important to prepare, so that you know how to survive.
